למה לא מלמדים בבית הספר את הדברים החשובים בחיים?
מאת: אלון אולמןהתחלנו בשעה טובה שנת לימודים חדשה. נושא החינוך, מפגיש אותי עם אחד הנושאים החשובים ביותר שבהם אני עוסק בשנים האחרונות- החינוך. אחת השאלות הגדולות שאני נתקל בהן בסדנאות ובתהליכים שאני מוביל עם חברות, ארגונים ואנשים פרטיים היא: למה לא מלמדים בבית הספר, בתיכון ובאוניברסיטה את הדברים החשובים באמת בחיים? מכאן נגזרות כמובן שאלות נוספות כמו, מדוע לא מלמדים הצלחה מעשית? איך להצליח בחיים? מה זו הצלחה עבורי? איך לפתח את הדימוי העצמי?, איך לטפח מערכות יחסים? איך עושים כסף?, איך שומרים על הבריאות הגופנית והנפשית? איך מציבים מטרות ויעדים ופועלים להגשמה שלהם? מהי מטרת החיים?
יש כיום המון ידע בעולם. מבחינת הזמינות והנגישות של כל אדם למקורות ידע חדשים, אנחנו חיים בתקופה שכמותה לא הייתה בהיסטוריה האנושית. בלחיצת כפתור ניתן לדעת כמעט כל מה שנחפוץ לדעת. אני מאמין שמערכת החינוך צריכה לתת לילדים ולאנשים צעירים את הכלים לשאול את השאלות הנכונות עבורם. יש כל כך הרבה אנשים שלאחר שסיימו את מערכת החינוך (תיכון או אוניברסיטה ומכללה), מאמינים שאין להם צורך להמשיך וללמוד. הם בטוחים שהם רכשו את הידע הנדרש עבורם ושאין צורך להמשיך וללמוד עוד דברים חדשים בחיים שלהם. האנשים אלו לא מתפתחים ופשוט “חיים את החיים”. אנשים רבים, גם משכילים לכאורה, לא מבינים שבטבע, מה שלא צומח – קמל ונובל. אנשים קמים בכל יום, חושבים את אותן מחשבות, מחזיקים באותן הדעות והחיים שלהם נמצאים במצב בקיפאון. לעומתם, יש אנשים שכל הזמן רוצים לדעת עוד: לומדים, מתפתחים, קוראים ספרים, שומעים הרצאות, מחליפים ומשנים דעות ונמצאים בצמיחה מתמדת. אנשים כאלו בד”כ חווים גדילה בחיים שלהם בכל תחום והם גם אנשים שתורמים יותר לסביבה שלהם.
צילום: shutterstock
אני מבקש מכם לעצור לרגע את הקריאה ולחשוב – לאיזה חלק אתם משתייכים ולאיזה חלק אתם רוצים להשתייך? התוצאות שתהיינה לנו הן ההשתקפות של הערך שאנחנו נביא לאחרים. כל התורה על רגל אחת היא: “להשאיר כל אדם, קבוצה או אירוע מצב טוב יותר מאשר היה כאשר פגשתם אותו.” המטרה הנעלה הזו היא גם הומנית, וגם אפקטיבית (קרי- תסייע לנו להשיג את התוצאות הרצויות לנו) ומערכות החינוך צריכות לכוון לשם. ברם – חשוב לזכור ולדעת שאנחנו נוכל לתת לאחרים, רק את מה שיש לנו. לא נוכל לתת ממה שאין לנו. לכן כל כך חשוב לגדול ולצמוח. ברגע שנגדל ונלמד, נוכל לתת יותר.
ישנם הרבה סוגים של ידע בעולם. אני אוהב להפריד את הידע לשלוש טבעות:
הטבעת החיצונית – כל הידע הזמין לנו ביום יום. מה שאפשר ללמוד מספרים, אינטרנט, ידע פרונטאלי שנלמד בכיתות ובהרצאות, ידע טכני, ידע שהוא באמת אינסופי מבחינתנו כיום. לידע הזה אני קורא “החוקים החיצוניים”. זהו ידע חשוב מאוד, אבל הוא לא מספיק. כדי להתקדם ולהצליח יש צורך בשתי הטבעות הנוספות.
הטבעת המרכזית – ידע חוויתי. ידע שנצבר דרך התנסות וחוויות לאורך החיים. ידע שלא ניתן להעביר אותו לאחרים ללא התנסות אישית בחוויה. רכיבה על אופניים, שחייה, הפגנת אומץ לב, אהבה עזה, אושר, הצלחה, פחדים ועוד. לא ניתן להסביר את זה בעזרת מצגת או כל עזר לימודי אחר, זהו ידע שחייבים להתנסות בו. דמיינו לעצמכם חייזר שנוחת בכדור הארץ ומבקש לדעת מהו טעמו של אפרסק. אפשר לתאר בפניו בפרוטרוט את טעמו החמצמץ והמיוחד של האפרסק ועדיין הוא לא יבין עד שיקח נגיסה מאפרסק, והכל יהיה ברור.
הטבעת הפנימית – ידע פנימי שעולם החינוך לא עוסק בו בכלל. אני חושב שזהו ידע המעניין ביותר: זהו ידע הליבה, החוקים הפנימיים, המפתחות והעקרונות שעובדים ומשפיעים על כל תחום בחיינו. מה עושה אנשים להיות באמת מאושרים? איך מייצרים עתיד רצוי לעצמנו, איך כותבים את הסרט? מהם חוקי “המשחק” ומה ייחשב כניצחון? איך לומדים לאהוב את עצמנו? מהם מפתחות הידע שיפתחו עבורנו כל דלת שנרצה? מהם העקרונות האוניברסאליים שמתאימים תמיד? ידע של תודעה רחבה באמת שמתאים לכל מצב ושממנו ניתן לצמוח ולגדול בצורה המשמעותית ביותר. ביום בו נחשפתי לטבעת הפנימית השתנו כל החיים שלי ומאז אני רוצה עוד ועוד מזה. ככל שאדם נהיה בקיא יותר במעגל הפנימי, הוא מקבל שליטה גבוהה יותר על החיים שלו ונהיה מאסטר בדרך הנכונה לאושר שלו ושל הסביבה שלו.
המשל על הנזיר והמאסטר
ישנו סיפור על נזיר שרצה מאוד להצליח בחיים ובא אל המאסטר שלו ושאל אותו: “מאסטר נכבד, גלה לי בבקשה – מהו הסוד להצלחה בחיים?” שלח אותו המאסטר לביצוע מטלות רבות, ואמר לו לחזור כשירגיש מוכן. חזר הנזיר למאסטר לאחר שנה ושאל:
“מאסטר נכבד, ביצעתי את כל המטלות. אני מרגיש מוכן. גלה לי בבקשה – מהו הסוד להצלחה בחיים?” חשב המאסטר לכמה רגעים וענה: “אתה עדין לא מוכן, בצע עוד שנה את המטלות שנתתי לך וכשתהיה מוכן, תחזור”. וכך במשך מספר שנים. לאחר 10 שנים כאלו, חזר הנזיר אל המאסטר והתחנן “מאסטר, גלה לי בבקשה מהו הסוד להצלחה בחיים?”. ענה לו המאסטר: “מחר ב-4:30 בבוקר, חכה לי על שפת הים”. למחרת התייצב הנזיר על קו החוף. ב-4:30 בדיוק החלה מגיחה דמותו של המאסטר מן העלטה והוא התקרב לשפת הים.”בוא אחרי” קרא המאסטר לנזיר והם החלו צועדים בשקט לתוך המים. כאשר הגיעו המים לגובה הצוואר, תפס המאסטר את הנזיר בצווארו והטביע אותו במים. בתחילה לא התנגד הנזיר, אבל בחלוף 30 שניות התחיל להשתולל וניסה להוציא את ראשו החוצה כדי לנשום. המאסטר החזיק אותו חזק מתחת למים, ולא שיחרר אותו. לבסוף שיחרר המאסטר את הנזיר מלפיתתו והתיר לו להוציא את ראשו החוצה ולנשום. מבוהל יצא הנזיר מהמים בבעתה ושאף אויר לריאותיו ככל שיכל ולאחר מכן פנה בכעס ובתדהמה למאסטר ושאל: “מה קרה לך מאסטר? למה עשית לי את זה? יכולתי למות”. ענה המאסטר בקול רגוע: “מה הרגשת כאשר היית בתוך המים?”. השיב הנזיר “מה זאת אומרת מה הרגשתי? הרגשתי שאני נחנק, שאין לי אויר, שאני הולך למות”. בתגובה הוסיף המאסטר “כאשר היית למטה, בתוך המים, מהו הדבר שרצית יותר מכל?”, “מה רציתי יותר מכל? רציתי לנשום, רציתי אוויר, רציתי לחיות. זה מה שרציתי יותר מכל דבר אחר בעולם” ענה הנזיר. אמר לו המאסטר: “יפה, כאשר תרצה להצליח בחיים, כמו שרצית לנשום – אז תהיה מוכן”.
המסר של הסיפור הוא שמי שתהיה לו התשוקה והרצון לגדול ולצמוח ולהצליח – אז הוא יצליח. הקניית התשוקה לגדול, לצמוח ולתת- זוהי מהות החינוך האמיתי. החינוך למנהיגות והשראה הוא מה שאנחנו עושים אצלנו בסדנאות, מציתים לאנשים את האש והתשוקה הזו להצליח – לגדול לגרסה הגדולה שלהם, לחיות את החיים שהם רוצים ואמורים לחיות באמת. וכל זה תוך נתינת ערך לסביבה הקרובה והרחוקה שלהם. חינוך עבורי זו דרך חיים שאותה אני חי בעוצמה רבה יום יום גם כמורה וגם כתלמיד.
צילום: shutterstock