בואו נודה בזה, כל שנה אותו דבר: בתחילת ערב החג כולנו מבטיחים לשמור ורק “לטעום קצת” אך בסוף הערב האורחים כולם מסיימים את הארוחה עייפים ומפוצצים, ותמיד יש מי שיגיד “אכלתי יותר מדי” וכולם יהנהנו בעייפות. האם ידעתם כי לעיצוב שולחן האוכל השפעה גדולה על הכמות שאנו אוכלים?
איך זה קורה? איך כנגד כל ההבטחות אנחנו זוללים משל היינו אחרוני משתתפי “הישרדות”? שולחן החג והכלים המוגשים עליו עושים הבדל ענק בין סיום החג רעננים שבעים ומאושרים לבין סיום החג כבדים יותר, תרתי משמע. למשל, 3 כפות אורז מפנק על צלחת קטנה נראות כמנת פחמימה מספקת וטובה, ואילו אותן 3 כפות שמוגשות על צלחת גדולה נראות כמו פתיח קטן לסעודה שברור שניקח אחריה עוד כף או 2. וכך בקלות, בלי לדעת, בלי לחשוב ובלי להתכוון, רק בגלל גודל הצלחת, הוספנו עוד עשרות קלוריות לארוחה. תכפילו במספר ארוחות החג ומשום מה אנחנו לא מצליחים לסגור את הכפתור במכנסיים בסוף תקופת החגים.. אז מה עושים?
צילום: shutterstock
כולנו, מארחים, מתארחים וסתם עם עצמנו, רוצים לקבל החלטות טובות בימים הטובים שבאים לקראתנו. העומס, ההתרגשות, הריחות והדינמיקות שנוצרות בחגים ובארוחות החג, מקשות על קבלת החלטות של אכילה מתוך שליטה. בתוך האינטנסיביות הזו כמעט אי אפשר להיות במודע. ארגון השולחן בצורה חכמה כמעט שאינו דורש זמן רב או השקעת כסף כלשהי והוא דרך מצוינת לעזור לנו להתנהל בחופשיות – ולא למעוד וכך לעבור את החג בתחושה בריאה וטובה.