פורטוגל היא למעשה אירופה שעדיין טרם התקלקלה. יש בה את כל מה שאנחנו הישראלים אוהבים – אירופה הקלאסית שמשלבת ניקיון מופתי, בתים צבעוניים, ארמונות וכיכרות שוקקות, נופים של טבע ירוק, הרבה נהרות ומים מכל עבר, ערים תוססות ששוכנות על גדות ים או נהר, מועדונים ומוזיקה מעולה עד השעות הקטנות של הלילה, אוכל טוב שמלווה ביינות מצוינים ובמחירים זולים, מסורת יהודית מפוארת עם אקטואליה מעניינת, אהדה לישראל והפורטוגלים עצמם. הפורטוגלים נחמדים אמיתיים, מסבירי פנים, ששים לעזור ולסייע, אדיבים ובקיצור – אירופיים עם חום מזרח תיכוני (למרות שהם שוכנים לחוף האוקיינוס האטלנטי). לאלה שמתכננים טיול לפורטוגל, יש שפע של מידע שניתן לשאוב מהאינטרנט. אני לא מתכוון להמליץ על מסלול טיול או על מה לעשות שם. בשורות הבאות אמליץ על כל מיני מקומות קטנים, מסעדות ומלונות שהם לאו דווקא על מפת המטייל הישראלי הרגיל, אבל הם כאלה שאני אוהב לשוב אליהם וליהנות אם זה מהאוכל, מהיינות, מהמוזיקה, האווירה, האנשים והנופים.
צילום: shutterstock
בשנים האחרונות פורטוגל חווה משבר כלכלי לא קל. קרוב ל – 20% אבטלה, האירו יקר מאוד למקומיים והם לא מצליחים לראות את האור שבקצה המנהרה. רבים מהם טוענים שהפתרון הוא בהשכלה ושיש להשקיע משאבים רבים בהוזלת תעריפי הלימוד במוסדות האקדמאים, על מנת לאפשר ליותר ויותר צעירים לרכוש השכלה גבוהה. מעמד הביניים בפורטוגל הולך ונשחק (מזכיר לנו משהו?), פורטוגל עדיין נושאת איתה את צלקות השלטון הדיקטטורי רב השנים ויחסם לפוליטיקאים המקומיים, אף גרוע יותר מאשר אצלנו בישראל.
בשיחה שניהלתי עם מנהל מוזיאון המרכבות המלכותיות בליסבון הוא אמר “אני מקנא בכם, אתם הכנסתם לבית סוהר נשיא מדינה, ראש ממשלה ושר אוצר שסרחו, אצלכם זו דמוקרטיה אמיתית. אצלנו, בפורטוגל כולם מושחתים, אבל אין סיכוי שנצליח לעשות את מה שעשיתם אצלכם בישראל”. האמת, מסתבר ש”נשיא וראש ממשלה בכלא”, מתקבל באור אחר לחלוטין משחשבנו, במקומות שונים בעולם.
עפ”י מחקרים שנערכו, כ – 35% מתושבי פורטוגל נושאים גנים יהודים. כמעט כל אחד מהאנשים איתם דיברתי באקראי ברחבי המדינה, סיפר/ה לי שהסבא או הסבתא שלו/ה היו יהודים. ריקרדו שמשפץ במו ידיו את בית המשפחה בגווארדה ומכניס מוטיבים יהודים בכל חדר, סיפר שסבו היה יהודי. אנה, המדריכה על הסירה באוויירו (ונציה הפורטוגלית) סיפרה שסבתה היתה יהודייה ואפילו העיתונאי שפגשתי בלובי המלון בטרנקוזו סיפר שאביו יהודי.
בפורטוגל של היום, מורשת יהודית שזורמת בדם היא לא חיסרון או משהו שיש להסתיר, אלא להיפך. אפילו אנטוניו סילבה, שכיהן עד השנה כנשיא פורטוגל, הצהיר לא אחת שהוא ממוצא יהודי.
כשמטיילים בעיירות הממוקמות באזור הצפוני של פורטוגל, קרוב לגבול הספרדי, מתקבל לעיתים הרושם שמטיילים במדינת יהודים נסתרת. באחד הטיולים בפורטוגל, יצא לי להגיע לעיירה בלמונטה בשבת. בית הכנסת היה מלא וגדוש במתפללים וקול שירתם נישא ועלה ברחבי הסימטאות. חוויה.
ליסבון או “לישבואה” בפי המקומיים היא עיר שאני נהנה מאוד להגיע אליה שוב ושוב. אם תזמינו מקום במלון הבוטיק (40 חדרים) “ליסבואה קרמו” תיהנו ממלון מאובזר ומצוין, מארוחת בוקר שמוגשת בטוב טעם וממיקום מעולה. מחירים שלא בעונה (חודש פברואר) 85 אירו ללילה מומלץ.
כתובת: Lisboa carmo hotel , ruada oliveira ao carmo 1 , 351213264710
בליסבון כיף להסתובב ולשוטט בעיר, כיכר רוסיו rossio מרכזית ויפה. מדרחוב אאוגוסטה augusta גדוש חנויות ובתי קפה, כמו חנות של zara ושל מותגים ידועים אחרים. מחיר קפה אספרסו, בעמידה ליד הדלפק 0.6 אירו בלבד. כיכר המסחר יפה ופונה לכיוון הים. בכל בתי הקפה מגישים את העוגיה המקומית המפורסמת pasties de nata (פשטייש דה נאטה). העוגיה עשויה מבצק עלים ממולא בקרם עדין וצרוב מלמעלה.
הקונדיטוריה המפורסמת ביותר בעיר, נמצאת בקרבת ארמון ג’רונימו mosterio dos jeronimos ונקראת pasties de belem כתובת: rua de belem 84. ניתן לעמוד בתור ולקנות וניתן לשבת באחד האולמות ולהזמין. הטעם משגע והמחיר לא יקר . 4 עוגיות + 4 כוסות קפה עלו 8.5 אירו.
לא רחוק מהקונדיטוריה, נמצאת מסעדה מצוינת שידועה למקומיים בלבד. בשעות הלחץ מחכים קצת ומתיישבים בכל כיסא שמתפנה. המלצרים מתרוצצים והשירות מהיר מאוד וזמין. צירפו אותנו לשולחן שבו ישבו מכונאי ממוסך קרוב ואשתו. הדגים טריים, רצוי להזמין דגים בגריל והמקרלים הקטנים שהזמנו (כמו הברבוניה אצלנו) היו מצוינים. ההפתעה הגדולה חיכתה לנו בקדרה קטנה שהובאה לשולחן. הקדרה הכילה שרימפסים ברוטב של לחם, שום ועשבי תיבול. המנה הייתה מדהימה. היינו 4 ישראלים רעבים. על 3 מנות דג קוד בגריל, 1 מקרלונים, קדירת שרימפס, 2 סלט ירקות, מנת כרוב מבושל עם תפו”א, 2 בקבוק יין הבית לבן (מצוין), 3 בקבוקי סודה – שילמנו 65 אירו בלבד.
כתובת המסעדה: Restaurant cervejaria o prado , rua da junkueria 474 טל 968023178
ואם כבר מסעדות, אחת ממסעדות הדגים היותר טובות ושלא מתויירת בו השף הוותיק עובד בעצמו במטבח עם 2 עוזרים. המסעדה נמצאת במרכז העיר העתיקה, לא רחוק מכיכר רוסריו. אכלנו דג בס ענק טרי, צדפות, ירקות מאודים, שרימפס ברוטב לימון ושום, בקבוק יין לבן מצוין ובקבוקי מים. קינחנו עם גבינות משובחות וקפה סה”כ 150 אירו ל – 4 סועדים כולל תשר.
כתובת המסעדה: Aqui ha peixe, rua de trinidade 18 , 213432154
בערבים נוהגים הפורטוגלים לבלות במועדונים ולהאזין לשירת הפאדו. הרבה מועדונים בעיר הם מלכודות תיירותיות. המוסיקה אומנם טובה, אבל מחייבים בהם להזמין ארוחה יקרה (ברמה בינונית ומטה). ברובע אלפמה, יש 2 מועדונים שהם היותר נחשבים בעיני המקומיים. לי יצא להיות פעם ב – do chico ומאז אינני מוותר עליו בכל פעם שאני מגיע לעיר. הצ’יקו הוא מועדון פאדו אותנטי, עם זמרות פאדו לא מלוקקות, צעירות ומבוגרות, ששרות את המוזיקה האמיתית של העם. בפעם האחרונה שהגעתי לשם בשעת לילה מאוחרת, הזמרת היתה עיוורת מבוגרת, ששירתה העלתה גם לי דמעות בעיניים, בלי שהבנתי כמובן אף לא מילה אחת. לא ממוסחר, לא חייבים להזמין אוכל והשתייה במחירים סבירים. שווה כל אגורה למי שרוצה לחזות ולהיות בדבר האמיתי. אין שלט בחוץ ודלת ברזל בצבע ירוק פונה לכיוון הרחוב.
כתובת: A tasca do chico, rua dos remedies 83 – alfama, 961339697
ליסבון עיר שמציעה הכל מכל, מוזיאונים והיסטוריה, מועדונים וברים, מסעדות מצויינות, בתי קפה נעימים ונוף משגע. הכל ביחד, ישן וחדש. כל הפורטוגלים שפגשנו היו אדיבים בצורה יוצאת דופן, מסבירי פנים, נעימים וששים לעזור. אפילו ישראל זוכה כאן להרבה סימפטיה. אין אנטישמיות וכמעט לכולם יש היסטוריה של סבא או סבתא יהודים. לא נתקלים באלימות ברחובות, צעירות רבות מסתובבות ברחובות בשעות הקטנות של הלילה, ללא כל חשש. המחירים יחסית לישראל זולים, מסעדות טובות גובות 50- 100 שח’ לסועד וזה כולל יין פורטוגלי מאיכות טובה ומעלה. על קפה בבתי הקפה תשלמו כחצי אירו ואם תרצו לקנות מהרוכלות המבוגרות שמוכרות תורמוס ודברי מאפה, תשלמו על שקית גדושה 1-2 אירו. לא מרגיש לי שבשנים הקרובות הפורטוגלים מתכוונים “להתקלקל”.