אפשר לכתוב הרבה על פורטוגל ועל שפע האטרקציות שהיא מציעה לנו, התיירים הישראלים. חבל הארץ שמדרום לליסבון גדוש בחופי ים ומפרצונים ולכל אורך רצועת החוף הארוכים זרועים כפרי דייגים יפהפיים. החלק הצפוני של המדינה גדוש בכרמי יין ובעיירות עתיקות שהזמן כמו עמד בהן מלכת. כשמטיילים בפורטוגל יש הרגשה שמטיילים במקום שעדיין לא “התקלקל”, מקום שעם ישראל על טפיו והמוניו טרם גילה אותו.
‘חרשתי’ את אירופה מכל הכיוונים, התוודעתי לתושבים המקומיים בכל ארץ וארץ והמסקנה שלי היא אחת – הפורטוגלים הם העם הכי נחמד באירופה. הם ישמחו לעזור ולסייע לכל תייר ומקבלים במאור פנים כל פניה, גם אם היא ברחוב. מרבית הפורטוגלים אותם פגשתי ושאיתם שוחחתי אוהדים את ישראל ומעריכים את הפיתוח הטכנולוגי שלנו.
בחרתי עבורכם מספר נקודות עניין מומלצות למטיילים בפורטוגל:
בעיירות ובכפרים רבים שבמרכז ובצפון פורטוגל, ניתן למצוא אזכורים להיסטוריה היהודית ולמורשת היהודית. בעיירה המקסימה תומר (TOMAR) מצוי בית הכנסת העתיק ביותר בפורטוגל. הוא פתוח לביקורים ומדריך מקומי שנמצא שם ועונה לשם ג’אים ישמח להסביר ולהדריך במקום. בתום ההסברים טיפ יתקבל ברצון. אחד הדברים שמצחיקים אותי תמיד, זו הבעת הפנים המופתעת לכאורה של מקבל הטיפ. כנראה שהנימוס האירופי מחייב אותם להפגין הפתעה וכאילו לומר “ממש לא ציפיתי לזה הרי אני לא עובד תמורת כסף אלא עבור ההנאה שבדבר….”. לאחר קבלת הטיפ המכובד שהעברתי לידיו (כדי שלא יחשוב שהיהודים קמצנים), ג’אים החביב החליט שהוא מעביר לנו את כל ההיסטוריה הארוכה של יהודי פורטוגל. היה קשה לגרום לו להבין שאנחנו צריכים להמשיך בטיול.
בסמטא בה שוכן בית הכנסת, יש מסעדה מקומית חביבה, טעימה ולא יקרה Alminhas . כשנכנסנו בשעת צהריים המסעדה היתה מלאה וגדושה בבני המקום. המחירים זולים עד כדי גיחוך: 2 מנות שרימפס כמנות ראשונות, 3 צלחות סלט טרי, 3 מנות דג סול טרי עם תפו”א, 1 אווז בחצילים עם אורז, בקבוק יין לבן מקומי, בקבוק סודה, תפוחי עץ אפויים בתנור, 2 אספרסו וקינוח מקומי נוסף. 49 אירו. המסעדה בנויה בתוך חלל מקומר ויפה. דלת קטנה בלבד פונה לכיוון הסמטא. כתובת: Rue dr. joaquim jacinto, 48 a טל 249346594.
לעיר פטימה (FATIMA) כדאי להיכנס ולבקר ואם התאריך הוא ה-13 בחודש אז הרווחתם בגדול, כי ניתן יהיה לצפות באלפי המאמינים שזוחלים על ברכיהם ברחבת ההתגלות הענקית. תופעה מרתקת ואפילו מדהימה.
אסור לוותר על סיור באוניברסיטה העתיקה של עיר הנמל קואימברה. הביקור בספרייה המפוארת של האוניברסיטה הוא בגדר חובה. בקואימברה נמצא הארמון של משפחת דה- קסטרו היהודיה, שאחת הבנות, אינז, היתה פילגשו של אחד ממלכי פורטוגל ולכן נרצחה. ארמון המשפחה והגנים שסביבו הוסבו לבית מלון Quinta das lagrimas לא יקר, יחסית, ובמחיר של 100-120 אירו ללילה ניתן להרגיש כבני אצולה. בבוקר, בדרך לחדר האוכל, על קירות הארמון/מלון ניתן לחזות בתערוכת ציורים שמתארת את חייה הסוערים של אינז, מעניין ומרתק. כתובת: rua Antonio augusto concalves
העיר העתיקה של גווארדה תמיד מושכת לשוטט בסמטאותיה הצרות. כשמטיילים ומבחינים על קירות הבתים בחריטות הצלב עם העיגול תחתם, שסימנו היהודים ש”המירו את דתם”, מרגישים כאילו משק כנפי ההיסטוריה נוגע בנו. הופתעתי לגלות, דווקא כאן, את אחת מהמסעדות הטובות בהן אכלתי בפורטוגל. המסעדה צמודה לכנסייה שבעיר העתיקה. ארוחה שכללה מקרלים מטוגנים, דג דוראדו, סלטים, שתיה קלה ויין הסתכמה בכ– 50 אירו ל– 4 סועדים רעבים. כתובת: Belo horizonle ,largo de s. Vicente 1 271211454
כשיוצאים מהמסעדה ופונים ימינה בסמטא מגיעים לבית ששיפץ ריקרדו. ריקרדו, גבר נאה מאוד ונחמד בצורה יוצאת דופן (“חתיך על” קבעו הנשים) הוא בן לדורי דורות של “נוצרים חדשים”. בעבר היה שותף של בעל המסעדה שבה אכלנו ואת בית המשפחה העתיק שלו הוא הפך למלון בוטיק יפהפה. הבית/מלון גדוש בסממנים יהודים. שווה להיכנס ולסייר.
במרחק של כעשרים דקות מגווארדה נמצאת העיירה בלמונטה (ההר היפה). לעיירה יש עבר היסטורי יהודי עשיר ומפואר וכיום מתגוררים בה יהודים רבים. אפשר לוותר על הכניסה למוזיאון היהודי המאכזב, אבל כדאי ומרגש לשוטט בסימטאות הציוריות ולקרוא את שכתוב על קירות הבתים.
פורטוגל היא מעצמת יין אמיתית. יש בה אלפי יקבים שרובם ממוקמים לאורך נהר הדוארו שחוצה את ספרד ופורטוגל. היינות הלבנים הפורטוגלים טובים ואיכותיים יותר מאשר האדומים ומומלץ לקנות במסעדות או בחנויות יין, את יינות הבציר האחרון. הנסיעה לאורך נהר הדוארו היא נסיעה איטית. משני צידי הנהר שוכנים עשרות כפרי יין קטנים. אם לא ממהרים במיוחד, ובפורטוגל כדאי לקחת את הזמן בנחת ולא בלחץ, כדאי להקדיש לפחות יום אחד לנסיעה לאורך הנהר בכיוון העיר פורטו (או להיפך), לעצור ביקבים שונים, לטעום מהמטעמים המקומיים שמציעות המסעדות הרבות שבדרך, ולזכור שאת החיים כדאי לקחת לאט לאט ובגמיעות קטנות של הנאה.
צילום: shutterstock
פורטו היא עיר נמל מרתקת. באזור הנהר ממוקמות המסעדות הנחשבות ושם גם מציגים יצרני הפורט הגדולים את מרכולתם. הדגים שאוכלים בפורטו הם בעיקר הבקלה (בקלאו), מקרלים כמו סרדינים, הדוראד המעולה והסי באס. אם בא לכם להתפנק, אבל באמת להתפנק, אל תוותרו על שהייה במלון אינטרקונטיננטל המפואר, שממוקם גם במקום הכי מרכזי של העיר וצופה אל הנהר. החדרים ענקיים, השירות מעולה והכל משדר יוקרה. במחיר של 120-140 אירו ללילה תרגישו כמו מהרג’ה הודי או שייך נפט סעודי, שאת שניהם פגשתי בארוחת הבוקר, שכמובן היתה מצויינת.
צילום: shutterstock
בין ליסבון לפורטו שוכנת העיר אווירו היפהפיה, ששווה לכל הפחות חצי יום ביקור, או לקבוע אותה כמקום לחניית לילה. את העיר חוצות תעלות מים כמו בונציה ובמחיר של 5 אירו ניתן לעשות שייט בתעלות כולל הסברים של מדריכה מקומית. בכל יום ראשון מתקיים בכיכר המרכזית של העיר, ליד הגשר שמעל לתעלת המים הגדולה, שוק עתיקות גדול וססגוני. בדיוק שם, צמוד לגשר נמצא בית קפה ובו מבחר של עוגיות ועוגות מדהימות בטעמן. העיר היפה והמבהיקה מניקיון גדושה במסעדות טובות ובבתי קפה קטנים ומזמינים.
אפשר לכתוב עוד הרבה על פורטוגל ועל שפע האטרקציות שהיא מציעה לנו, התיירים הישראלים. חבל הארץ שמדרום לליסבון גדוש בחופי ים ומפרצונים ולכל אורך רצועת החוף הארוכים זרועים כפרי דייגים יפהפיים. החלק הצפוני של המדינה גדוש בכרמי יין ובעיירות עתיקות שהזמן כמו עמד בהן מלכת. כשמטיילים בפורטוגל יש הרגשה שמטיילים במקום שעדיין לא “התקלקל”, מקום שעם ישראל על טפיו והמוניו טרם גילה אותו.
‘חרשתי’ את אירופה מכל הכיוונים, התוודעתי לתושבים המקומיים בכל ארץ וארץ והמסקנה שלי היא אחת – הפורטוגלים הם העם הכי נחמד באירופה. הם ישמחו לעזור ולסייע לכל תייר ומקבלים במאור פנים כל פניה, גם אם היא ברחוב. מרבית הפורטוגלים אותם פגשתי ושאיתם שוחחתי אוהדים את ישראל ומעריכים את הפיתוח הטכנולוגי שלנו.
אני מאוד אוהב לטייל בפורטוגל, ללגום מהקפה הטוב, לשבת בבתי הקפה הקטנים בעיירות ובכפרים ובמועדוני הפאדו שברובע אלפמה שבליסבון. כשאני מדריך קבוצות שם, אני מנסה להעביר את אווירת השלווה המקומית, כמעט תמיד אני מצליח ואז ביום האחרון, כשמעמיסים את המזוודות על האוטובוס בדרך לשדה התעופה, אין מצב שלא פונים אלי ושואלים “חיים, אולי נישאר פה עוד יום”.
במסגרת פסטיבל מספרי הסיפורים, שיחול בחול המועד סוכות בתאטרון גבעתיים, יתקיים גם המופע “מיומנו של מדריך טיולים” (מוצ”ש 15/10). במהלך הערב יסופרו סיפורים משעשעים ומפתיעים שאירעו בטיולים שונים ברחבי העולם.