זה סיפור על אמונה, נחישות והתמדה. לא עוד קלישאה אלא סיפור אהבה אמיתי של בנייה מלמטה אל עבר הצלחה ענקית ומרגשת. זה סיפור על קבוצה אחת אדומה שהרעידה מדינה שלמה, סחפה אחריה המונים והתברגה היטב כחביבת הקהל הבלתי מעורערת של העשור הנוכחי. גם אם אינכם נמנים עם אוהדי הפועל באר-שבע יהיה לכם מאוד קשה להודות שלבכם אינו יוצא אל הקבוצה הזו שצעדה 40 שנה במדבר, חוותה עליות ומורדות, בילתה שנים בליגות יותר נמוכות ואף היתה קרובה להפוך לעוד קבוצת פאר מן העבר אך עשתה דווקא את ההיפך והפכה לשם דבר. זו כבר מזמן לא רק הצלחה מקומית, האליפות מהעונה הקודמת סימנה רק את יריית הפתיחה של באר שבע לקראת עונה אירופאית מופלאה ועליונות ברורה כאן אצלנו בזירה. מאחורי כל הטוב הזה עומדת אישה! אישה אמיצה שהחליטה לקחת על עצמה אתגר לא פשוט ולהחיות את הנגב עם קבוצה מאוד לא אטרקטיבית, וזה עוד בלשון המעטה. בזמן שבכדורגל שלנו מתחלפים בעלים ללא הפסקה ולא מעט בעלי תפקידים מרימים ידיים כשקצת רע, אלונה ברקת לא וויתרה. היא נחלה הפסדים קשים, היו לה שנים רעות ולא מוצלחות בבאר שבע אבל היא היתה נחושה, נחושה להצליח והאהבה הגדולה שלה לפרויקט המדהים הזה גם הוביל אותה לשם, היא נגעה בתהילה עם הזכייה המדהימה באליפות המדינה בשנה שעברה, תקעה יתד בענף גברי ביותר ויצרה דור חדש של אוהדים לקבוצה שעד לרגעי האושר רק הלכה ודעכה.
צילום: ערן לוף
הכל כבר נכתב על אלונה ברקת, קשה מאוד לחדש בעניינה, אבל אני בטוחה שיש כאן לא מעט חבר׳ה ביקורתיים שהיו בטוחים שמדובר בהצלחה רגעית ושהפועל באר שבע לא תמשיך לרחף מעל העננים ולהביט על כל יתר הקבוצות בליגה שלנו מלמעלה, תודו שחלק נכבד מכם היה בטוח שכל ההצלחה הזאת תתפוצץ לאלונה בפנים דווקא בזירה האירופית ואולי אפילו גם אצלנו בזירה המקומית. ״זה נחמד לרענן מדי פעם עם קבוצות מדרג האוהדים השני שמפתיעות וזוכות באליפות, כמו קרית שמונה לפניה, אבל זה לא יחזיק מעמד שנים״, ציטוט לא מופרך בכלל שבטח אמרו לא מעט אנשים. כמה כיף לשמוח ולצחוק לאותם אנשים בפנים, כמה כיף שהקבוצה המדהימה הזאת ממשיכה לקצור את פירות ההשקעה שלה לאורך 9 השנים של אלונה כבעלים. אני לא אוהדת הפועל באר שבע אבל אני אוהדת סיפורי הצלחה מרתקים, אני מעריצה נחישות ועמידה ביעדים לצד הרצון לפצח אתגרים קשים. כשהגיעה אלונה לבאר שבע היה לה קשה מאוד לשכנע שחקנים בעלי שם להגיע למועדון, אני לא אגזים אם אומר שהיא סיימה לא מעט פגישות בבושת פנים – פשוט כי לא הצליחה לשווק את הבייבי שלה לשחקנים. איפשהו בדרך חלה תפנית, אלונה נלחמה והתעקשה על שחקנים בעלי שיעור קומה, היא מכרה להם את הויז׳ן שלה להצלחה וסחפה שלל של כוכבים אל העיר הרחוקה. היום שחקנים רק ממתינים לקבל את הטלפון מאותה אישה שהצליחה להפריח אל השממה והפכה את הקבוצה שלה לאטרקטיבית ביותר בכל קנה מידה.
צילום: ערן לוף
אלונה היא האשה היחידה שמחזיקה בקבוצת כדורגל בישראל ואם לא ידעתם גם בין הבודדות שקבוצתה תחת ניהולן הצליחה לזכות באליפות. כשהיא הגיעה לבאר שבע היא למעשה הגשימה את דרך חייה הפילנתרופית, היא עסקה בעיקר בכך. היא הקימה צוות ניהול חדש, חיזקה את כל מחלקות הנוער במועדון, יצרה קשר ישיר אל אוהדי הקבוצה והבטיחה להם שהעתיד כבר לא יהיה כל כך רע. אלונה הפכה את הכדורגל בעיר לתרבות אמיתית. היא העניקה תקווה לאינסוף אנשים בכך שקבעה עובדה כי אינך חייב להיות בלב המיינסטרים או בלב העשייה בכדי להצליח ולהגיע הכי רחוק שאפשר. ההשקעה הכספית העצומה שלה, יותר מ-100 מליון ש״ח, קצרה את הפירות וממשיכה לקצור גם כיום. אוהדים אדומים צצים לפתע גם באזור המרכז, משפחות שלמות מגיעות למשחקים באצטדיון החדש, בוזגלו, נוואקמה, גורש ויתר החברים לקבוצה מהממים את אירופה וסוחפים את באר שבע לעוד עונה מופלאה. בסופו של יום מה שניקח איתנו מהסיפור של אלונה זה את היכולת לעשות דברים בסבלנות. בדרכה הנשית והעדינה היא בנתה את באר שבע בסבלנות ושלב אחר שלב. לא בטוח שאם היה זה גבר שמגיע אל הנגב הוא היה מצליח לתקשר כך עם הקהל הבעייתי של באר שבע דאז, כאן לדעתי באו לידי ביטוי יכולות הניהול הנשיות שלה. האלגנטיות, הענווה, העדינות והרוך שיש לאשה עזרו לה לקנות את עולמה. נשים מצליחות טועות לחשוב שיש להתייחס אליהן כשוות ולא ליחס חשיבות מיוחדת לנשיות שלהן. אני מגדירה את עצמי כפמיניסטית לא פחות ושמחה להשתמש בלא מעט נקודות בחיי ביכולת האיפוק הנשיות שלי, ביכולת להקשיב וללמוד מכל אחד, ביכולת לסחוף אחרי אנשים ועוד שלל דברים. אני דווקא מעניקה לניהול הנשי פה את חותמת ההצלחה ואני מאמינה שגם אלונה שמבקשת כל הזמן שישפטו אותה על פי ההחלטות והמעשים שלה תבין שלהיות אשה מיוחד וכל כך מצליחה זה לא רע. זה אפילו הופך את ההצלחה שלה לעוד יותר גדולה. אלונה ברקת לא נראית כמי ששבעה מדרכה או מההצלחה של השנה שעברה. היא נראית רעבה, רעבה לעוד הצלחות, רעבה לקטוף עוד תארים וצלחות, רעבה להיות חתומה על הישגים גדולים. אז בזמן שאני נהנית מאוד מהארוחה שהיא בישלה לנו עד כה העונה אני אפילו עוד יותר סקרנית לראות מה יהיה בתפריט החדש.
צילום: ערן לוף