צילום: תיאטרון חיפה
איש הכריות (pillowman) הוא מחזה מאת המחזאי האירי הנודע, מרטין מקדונה. למקדונה חיבה עזה לסיפורי עם והוא רצה ליצור סיפורים אפלים ויפים בהשראת האחים גרים, מה שניכר מאוד במחזה הנוכחי. המחזה מתרחש במדינה טואלטירית עלומת שם כאשר במרכז העלילה עומד סיפור חקירתו של בחור צעיר העובד כקצב ביום וכסופר בלילה, קטוריאן.
הסיבה למעצרו של קטוריאן היא הדמיון המבעית בין תוכן סיפוריו לבין פשעים ומקרי רצח שקרו במציאות וטרם פוענחו. כחלק מן החקירה נעצר גם אחיו הצעיר של קטוריאן, מיכאל הסובל מפיגור. לאט-לאט החקירה הולכת ומסתעפת תוך שאנחנו מתוודעים לסיפוריו המרתקים של קטוריאן ולסיפור חייו הפרטי והקשה.
העיבוד החדש של המחזה הופקד הפעם בידיו של “תיאטרון חיפה” ותחת בימויו המיומן של ארז דריגס (שגם תירגם) התוצאה היא עוצמתית. עוד ראויים לציון זהו הקאסט המופתי של ההצגה שמספק תצוגת משחק מרשימה ומלאת ביטחון. בראשם נטע וינר המגלם את הסופר קטוריאן במיומנות רבה תוך שהוא נע בין רגשות של כעס ועצב לתחושת גאווה כלפי היצירה שלו. עוד מרשימים כאן אלו הם אלון ניומן (המפגין גם כאן חוש קומי מעולה) ואייל רוזלס המגלמים את צוות החוקרים ומחליפים ביניהם בקצב מסחרר את תוויות “השוטר הטוב” ו”השוטר הרע”. על דמותו הרגישה של האח הצעיר הופקד מעיין בלום העושה זאת בחן רב ומציג ילדותיות כובשת.
לצד כולם משמשת התפאורה כמעין חברת קאסט נוספת. באמצעות שימוש מקורי בתאורה ובאביזרים שעל הבמה שמקבלים חיים משלהם בידיהם של השחקנים, מצליחה התפאורה להמחיש לנו בצורה ממגנטת, מלאת דמיון ולעתים גם מצמררת את הסיפורים הייחודיים של קטוריאן. כך נוצר מארג של סיפור בתוך סיפור תוך שהגבולות בין המציאותי לדמיוני מטשטשים ללא הרף. לטעמי, מדובר באחת מנקודות החוזק של ההצגה. מה הפלא שהתפאורה זכתה בשני פרסי טוני בעיבודה הניו-יורקי.
התפאורה היא כמו שחקן נוסף. צילום: ז’ראר אלון
המחזה המיוחד הזה מציב את רעיון הסיפור במרכז ומזכיר לנו כמה מטען רגשי והיסטוריה יכולים לעמוד מאחוריו. נכון, הנושא של ההצגה אינו פשוט, אפל וקודר לעתים אך הודות למשחק עוצמתי, טקסטים ודיאלוגים מוצלחים ותפאורה דינאמית הקהל ישב מרותק במשך כל אורך ההצגה עד לסופה המצמרר, אלו רבותיי הם המרכיבים ליצירת תיאטרון עשוי כהלכה.
ההצגה מוצגת בימים אלו בתיאטרון חיפה למידע נוסף לחצו כאן.