ממשיכים להביא לכם את האנשים העומדים מאחורי עמודי הפייסבוק המעניינים והגדולים בישראל.
הפעם אנחנו רוצים להציג לכם את משי אייד. הבחורה המוכשרת וחובבת ההיסטוריה שנמצאת מאחורי העמוד החשוב והנפלא “יום בהיסטוריה”. תתפלאו לשמוע שמשי מצליחה לתפעל את העמוד גם בתור סטודנטית עסוקה שמנהלת פאב בלילות וכי העמוד מקבל ליווי אקדמי צמוד.
מצד ימין משי אייד, מנהלת העמוד ומצד שמאל ד”ר ענת קלומל-צוויג, המלווה האקדמית שלו
קצת עלי: סטודנטית להיסטוריה ותקשורת באוניברסיטה העברית, גרה כרגע בירושלים. בנוסף לניהול העמוד “יום בהיסטוריה”, כשעומדת לצדי המלווה האקדמית שלנו, ד”ר ענת קלומל-צוייג, אני מנהלת כחמישה עמודי פייסבוק אחרים.
אני ממקימי העיתון “ציר הזמן” – עיתון החוג להיסטוריה באוניברסיטה העברית. בזמני הפנוי אני מנהלת פאב סטודנטיאלי בירושלים יחד עם שבעה סטודנטים נוספים (בגבעה הצרפתית, בואו לבקר ?).
דרך לימודיי אני מתמחה בערוץ 2 כתחקירנית, ובערבים החופשיים שנותרו לי אני מעבירה הרצאות ברחבי הארץ על נושא המחקר שלי בשנים האחרונות – תדמית האישה בסרטי דיסני. אני חוקרת אנימציה בכלל, ואנימציה פמיניסטית בפרט על גווניה, סממניה החברתיים-תרבותיים ועל אופייה ההיסטורי.
מוזמנים להיכנס לעמוד הפייסבוק הפרטי שלי כדי להתעדכן בהרצאות קרובות בתל אביב, קריית שמונה ובאר שבע. בתל אביב אני מרצה ממש היום, דרך חברת Funzing. פרטים נוספים כאן: http://bit.ly/2qjsl5m
לפני כמה זמן נפתח העמוד?
העמוד נפתח לפני כשנתיים.
מהו תחום ההתמחות של העמוד?
“יום בהיסטוריה” כשמו כן הוא. המטרה שלנו היא לחשוף בפני חברינו את המאורעות ההיסטוריים שקרו באותו היום, לפני כך וכך שנים. בעשייה זאת אנחנו יוצרים מעין לוח שנה מקוון, מלא בהיסטוריה כתובה ונגישה לקוראים שלנו. השנים חולפות, ועמן גם התכנים. אנחנו כל שנה משתדלים להוסיף תכנים חדשים ולכתוב על מאורעות היסטוריים שלא נכתבו בעמוד קודם לכן.
איך עלה הרעיון לפתוח עמוד?
הרעיון להקמת העמוד עלה מתוך צורך להנגיש מידע לרבים, ובכך ההבנה שההיסטוריה היא לא נחלת הפרופסורים בלבד במסדרונות האקדמיים באוניברסיטאות, אלא שהיא יכולה להיות חלק בלתי נפרד מחיי היום-יום של גולש הפייסבוק. הפייסבוק הצליח, בקלות המאפיינת אותו, להפוך את ההיסטוריה לרלוונטית להמונים; לעשות סטנדרטיזציה לחומרים היסטוריים כתובים.
כמה חברים/עוקבים יש לעמוד?
112,000
האם היה קשה לגייס אותם?
מעולם לא ניסינו לגייס את העוקבים שלנו. הדף החל כעמוד פרטי של חברים, וכשצברנו תאוצה, הוחלט לפתוח את העמוד לציבורי. עם פרסום הפוסטים, הצטרפו עוד קוראים ואחריהם עוקבים אחרים. במהירות מתונה הפכנו לעמוד רב העוקבים שאנחנו היום.
מה לדעתכם ההישג הגדול ביותר של העמוד?
קל מאד לבחור פוסט מסוים שהיה הישג משמעותי מבחינת לייקים, חשיפה או שיתופים; אבל האמת היא שההישג הגדול ביותר שהשגנו, לעניות דעתי, הוא החשיפה הגדולה בקרב קבוצות אוכלוסייה שונות. מבני נוער שלא מצליחים להקשיב בשיעורי היסטוריה, ומודים לנו על הכתיבה, ועד למבוגרים שמוצאים עצמם קוראים את מה שאנחנו כותבים בבוקר עם הקפה שלהם. הישג נוסף, אם יורשה לי, מתרחש כל יום דרך התגובות. אנחנו נחשפים לאנשים שמשתפים אותנו בקשר שלהם אל המאורע ההיסטורי (לעיתים זהו אפילו קשר ישיר ומהווה מקור ראשוני על מאורעות).
מה היה ה-fail הכי גדול של העמוד?
אנחנו לא רואים בדיונים סוערים או לחליפין, בפוסט דל לייקים, ככישלון.
מה התגובה הכי מצחיקה/מוזרה שקיבלתם?
יש המון תגובות מצחיקות/מוזרות שאנחנו מקבלים מדי יום, אבל כשאני כותבת על ספורט בעמוד, אני מקבלת הרבה הצעות נישואין לאחר מכן. או למשל, כשאנחנו כותבים על ההיסטוריה של הקולנוע, אנשים אוהבים לצטט משפטים/סצנות שלמות שלמדו בעל פה במרוצת השנים. זה מצחיק, זה מוזר אבל בעיקר ראוי לשבח.
ספרו על אירוע מיוחד בו יצא לך לקחת חלק בזכות העמוד או מוצר שווה שקיבלת?
לאחרונה העברתי הרצאה על ניהול קהילות ידע גדולות בכנס המידע הארצי של חברת טלדן.
מה הדבר האחרון שחיפשתם בגוגל?
“רבין והאינתיפאדה”
באיזו דרך עיקרית אתם מקדמים את העמוד?
אנחנו בעיקר ממשיכים לכתוב ולפרסם. מאחורי העמוד עומדים חברים מאד מוכשרים, שמקדישים מזמנם כדי לכתוב היסטוריה. אחת מהן היא אופיר אידיסיס פליגלמן, שכותבת על שירה וספרות עברית.
מהו הכלל הכי חשוב של העמוד?
“עם שאינו יודע את עברו, ההווה שלו דל ועתידו לוט בערפל”. אני מאמינה שאנחנו פועלים לפי המשפט הזה כל יום מאז שהוקם הדף.
בקשת החברות/עוקב הכי מוזרה/מיוחדת שקיבלתם?
העוקבת המיוחדת שלנו היא הילי בצלאל – היא העוקבת הראשונה ?
האם אי פעם יצרתם מפגש של חברי העמוד?
ברור! היו מספר פגישות עם הכותבים, וזה כיף גדול.
ספרו על הדיון/פוסט הכי סוער/מטוקבק שעלה בעמוד.
אחד הפוסטים הכי מטוקבקים שעלו בעמוד הוא הפוסט על עליית הסדרה “חברים”. אפשר להבין גם למה…?