יוליה נועה ספקטור היא שחקנית צעירה ושאפתנית שהחליטה לתעד את המסע שלה בדרך להגשמת חלוםקריירת המשחק בבלוג מקסים ומעורר השראה. על הדרך היא מראיינת שחקנים ויוצרים ואוספת הרבה עצות בדרך למעלה. תזכרו את השם סבבה?
גיל: 21 וחצי 🙂
עיסוק: בלוגרית, סטודנטית למשחק, מלצרית ומארחת.
שם הבלוג: Tobeornot2be- הבלוג לשחקנים צעירים
לבלוג של יוליה לחצו כאן
לאינסטגרם של יוליה לחצו כאן
עיר מגורים: באופן רשמי בעיר אריאל, באופן מעשי בכבישי מדינת ישראל. אני קמה כל יום ב5 בבוקר ומגיעה הביתה בדרך כלל בשעות מאוד מאוחרות בלילה. אני מאוד אוהבת לנצל את הזמן שלי כמו שצריך ומוצאת את עצמי משלבת ביום אחד עבודה, לימודים, ראיונות ופגישות חשובות.
במה עוסק הבלוג?
בחלום האישי שלי ושל רבים אחרים להכנס לתעשיית המשחק בישראל. מדובר במקצוע לא קל שנוטה לספוג ביקורות קשות מהסביבה, בעיקר בעבור אלה שמעיזים לחלום בקול וללכת אחרי הלב שלהם. הבלוג מאפשר לי לספר את הסיפור האישי שלי ולראיין שחקנים מעוררי השראה ומוטיבציה. הוא כולל ראיונות עם שחקנים, מורים למשחק ויוצרי סדרות רשת שאני מאמינהשצריך לתת להם מקום. בקרוב מאוד נפתחת בו גם פינה המוקדשת לכל מי שנמצא מאחורי הקלעים- היוצרים של הסדרות שאנחנו הכי אוהבים, המלהקים, הבמאים והמפיקים. אני מאמינה שמכל אדם אפשר ללמוד, ומספיק שנלמד אחד מהשני כדי שניצור יחד אוסף טיפים שיעזרו לנו להמשיך ללכת אחרי הלב, גם כשקשה. האמת, שבזמן האחרון אני מרגישה שהבלוג כבר לא פונה לשחקנים או לילדיםשחולמים לגדול להיות כאלה בלבד. אני מקבלת לא מעט הודעות מאנשים שלא קשורים לתחום בכלל אך קיבלו מהבלוג מוטיבציה לחלום בגדול וללכת אחרי הלב שלהם גם בתחומים אחרים, ואין ספק שזה מרגש אותי בכל פעם מחדש.
כמה מילים על עצמך: אני חולמת להיות שחקנית מאז שאני זוכרת את עצמי. זה התחיל מהצגות בבית והמשיך לחוגים ולמגמות בתיכון. למדתי בפנימייה מגיל 12 ועד גיל 18 במסלול אומנויות, ואני מניחה שזה מה שאפשר לי להמשיך במסלול הזה למרות התנגדות ההורים. אני מאוד אוהבת אנשים, מתעניינת בהם ומקבלת מהם השראה. אמא שלי ילדה אותי בגיל 43 בהיותה סבתא ל2 נכדים. אני הילדה הקטנה במשפחה, אבל זכיתי בתשעה אחיינים קטנים ומדהימים כך שמעולם לא הרגשתי המפונקת של הבית. אני משתדלת ללמוד בכמה שיותר סדנאות משחק שונות ולקחת כמה שיותר שיעורים פרטיים. אני מאמינה ששחקן צריך להתאמן ולהשתפשף כל הזמן. בזמן הפנוי שלי אני מאוד אוהבת לקרוא, לרוץ ולראות סדרות (ישראליות בעיקר).
כמה כניסות בחודש?
כל פוסט חדש מביא איתו בערך 1000 כניסות, פחות או יותר. הכניסות בחודש משתנות לפי כמות ואיכות הפוסטים שאני בוחרת לשתף.
איך עלה הרעיון לפתוח בלוג?
את השנה השניה שלי בצבא שילבתי עם לימודים של שנה א’ בבית הספר למשחק מול מצלמה “טכניקה”. זאת הייתה שנה מדהימה שלמדתי בה המון על התחום ועל עצמי, הכרתי המון שחקנים מדהימים ומורים לחיים. זאת בעצם הייתה יריית הפתיחה האמיתית שלי לתחום. מאז יצא שהייתי מוקפת בעיקר בחברים שחקנים שרובם המוחלט היה מבוגר ומנוסה ממני. עם השנים מגיע הניסיון, ומסתבר שבתחום הזה- גם השביזות. יצא לי להתקל בהמון שחקנים מבואסים שלא מצליחים לקבל תפקידים ולהגשים את החלום הכי גדול שלהם. זה מכשול ידוע והגיוני, הבעיה שראיתי הייתה בעיקר שאין שום מקום שנותן לאנשים האלה קצת מוטיביציה בחינם. שחקן אמיתי לא מסוגל לעסוק בתחום שהוא לא משחק, אני שומעת את זה בראיונות רבים שאני עורכת ורואה את זה גם על עצמי. סביבה שלא קשורה לתחום עלולה לחשוב שמדובר בבכיינות ושאם לא הולך, תמיד אפשר ואף רצוי למצוא מקצוע אחר, אמיתי יותר. סביבה שקשורה לתחום עלולה לנסות להרוויח כסף על חשבון חלומות של אחרים, כמו סוכנויות משחק שמבטיחות הבטחות שווא, סדנאות שונות ולא מקצועיות מספיק וצלמים רמאים. רציתי להקים מקום טהור שייתן לשחקנים נקודת מבט שונה ואופטימית יותר, שתגרום להם ללכת אחרי החלום שלהם למרות הקשיים ולהאמין בעצמם. יום אחד נכנסתי לבלוג איפור מפורסם וחשבתי שזה מאוד חבל שאין בלוג לשחקנים צעירים שנמצאים באותו המצב כמוני וכמו חברים שלי. הרגשתי שיש בזה צורך והחלטתי שאני הולכת להקים אותו. יצרתי קשר עם הצלם המוכשר קובי אלוני שאחראי על כל תמונות האתר והשאר היסטוריה 🙂
הפוסט שאת הכי גאה בו:
לא מזמן ערכתי ראיון עם היוצר והתסריטאי גיורא חמיצר שהביא למסכים שלנו את סדרות הנוער הכובשות ביותר וביניהן “השמיניה”, “האי”, “החממה” ו”שכונה”. ברוב הסדרות שלו משחקים שחקנים צעירים שלא היו מוכרים לפני כן. נהנתי בטירוף מהראיון איתו, הוא בן אדם חכם מאוד ומעורר השראה. יצרנו יחד ראיון מלמד מאוד שחשוב לכל שחקן בישראל לקרוא. הוא עומד להתפרסם ממש בקרוב עם פתיחת הפינה החדשה בבלוג שתעסוק בעיקר באנשים הנמצאים מאחורי הקלעים.
ספרי על אירוע מיוחד בו יצא לך לקחת חלק בזכות הבלוג:
לפני כמה חודשים קיבלתי הודעה מרגשת מאוד בעמוד הפייסבוק של הבלוג ובה הייתה הזמנה להצגה עצמאית שהתארחה בתיאטרון “הבימה” שבתל אביב. להצגה קוראים “ליזלוטה במאי” והתבקשתי להגיע ולסקר את ההצגה מנקודת מבטי הצעירה. אני זוכרת שנהנתי בטירוף מההצגה והתרגשתי לראות שחקנים שמצליחים להרים הפקות כאלה מטורפות לחלוטין בעצמם. זה ממלא ונותן המון מוטיבציה. כמובן שמיהרתי לסקר את זה בבלוג בתקווה שאולי זה ייתן מוטיבציה גם לשחקנים אחרים 🙂
המתנה הכי שווה שקיבלת בזכות הבלוג:
עם כמה שזה הולך להישמע קיטשי, המתנה הכי שווה שקיבלתי הייתה הודעה מילדה באינסטגרם שסיפרה לי שהיא החליטה ללכת לאודישנים להצגה בבית הספר שלה למרות שמאוד התביישה והרגישה שיצחקו עליה בכיתה. היא סיפרה שהיא הגיעה לבלוג שלי דרך חברה שמעריצה את אחד השחקנים שראיינתי ומאז עוקבת אחריי באופו קבוע דרך האינסטגרם. הפוסטים שלי נתנו לה מוטיבציה וזה ריגש אותי בטירוף לדעת שיש לזה השפעה כל כך חזקה שרואים במקומות הכי קטנים ואישיים.
הבלוג שאת הכי אוהבת, חוץ משלך:
אני מאוד אוהבת את “הדוניסטית”, הבלוג של תמר גולן. מעבר לזה שהוא מהמם ביופיו ובתוכנו, הוא עזר לי מאוד בצעדיי הראשונים בזכות הפוסטים שעסקו בפתיחת בלוג בוורדפרס. אני ממליצה עליו בחום ובאהבה רבה ובטוחה שכל אחד יימצא בו פוסט מעניין לקריאה.
מי היית שמחה לדעת שקורא את הבלוג שלך?
הייתי שמחה שהבלוג שלי יגיע לאנשים שהכי צריכים אותו בחייהם, לילדים ביישנים או כאלה שההורים לא כל כך תומכים בהחלטות שלהם, לסטודנטים למשחק שמקבלים ביקורת קשה וצריכים קצת מוטיבציה ,למבוגרים שחושבים שמאוחר מדי לחלום ולכל אדם שצריך לקרוא קצת תוכן אופטימי ומעודד.
המותג שהכי אהבת לשתף איתו פעולה:
לא מזמן פנה אליי מותג צעיר וחדש בישראל שקוראים לו guapas. הוא מציע בגדים כייפים ומהממים וקיבלתי מהם אוברול מושלם. תמיד כיף לפגוש מותגים בתחילת הדרך ולראות איך הם צומחים לאט לאט ונכנסים לארונות של כולנו, ולי הייתה הזכות לפגוש אותם על ההתחלה. אין לי ספק שזה הולך להיות מותג מצליח מאוד ושאני הולכת לחרוש על האוברול החדש שלי.
רשת אופנה אהובה בישראל:
אני פשוט מאוהבת ברשת TOPSHOP! זאת רשת שתמיד מפציצה בבגדים מיוחדים שלא רואים במקומות אחרים ומצליחה לקלוע לכל סגנון וטעם אישי. כשאני מגיעה לשם עם חברות, אף אחת מאיתנו לא יוצאת בידיים ריקות למרות הטעם השונה שיש לנו. כש American Apparel היו בארץ חרשתי גם על החנות הזאת, אבל לצערי היא נסגרה.
הבלוג של יוליה
רשת אוכל אהובה בישראל:
אם יש משהו שמאזן לי שלילית את הריצות שלי זאת האהבה המוגזמת שלי לשוקולד ולמתוק. אני ממש אוהבת את סניפי מקס ברנר ותמיד מוצאת שם מנות חדשות וטעימות בטירוף.
מסעדה אהובה:
אני ממש אוהבת את מסעדת דה נורמן ובמיוחד את בופה ארוחות הבוקר שלהם. אני אוהבת לפתוח אצלם יום חופש מפנק עם חברה כי האווירה שם רגועה ומאפשרת שיחה נעימה וכייפית. האוכל מגוון ממש, המנות העיקריות פשוט טעימות בטירוף (במיוחד הפרנץ טוסט..אני חולה על מתוק) הכל שם מצטלם מושלם לאינסטגרם!