בלוגרית הכושר קייסי הו שמה לב לשינויים האלה בתפיסת היופי, ונראה שבעשורים האחרונים זה קורה הרבה יותר מהר, בדומה לאופי החמקמק של אופנות חולפות. אז אם כל הקיץ עבדתם על ישבן קטן וחמוד, חדשות רעות- עכשיו באופנה ישבן ענק ורחב כמו של קים קרדשיאן.
כדי להמחיש את הנקודה הזאת- שהגוף שלנו הוא לא אופנה חולפת וצריך להפסיק להתייחס אליו בתור אחד כשכזה. החליטה הבלוגרית להראות בסדרת תמונות איך אידיאל היופי השתנה לאורך ההיסטוריה:
קייסי היא מאמנת כושר וככה היא נראת ביום יום
אם היה לה את “הגוף המושלם” בהתאם לתפיסת היופי לאורך ההיסטוריה ככה היא הייתה נראת:
משנת 2010 הגוף המושלם = ישבן גדול, ירכיים רחבות, מותניים צרות ושפתיים מלאות. כמו כן רופאים פלסטיים מדווחים כי יש דרישה עצומה לשתלים בישבן. הודות לתופעת האינסטגרם ונשים כמו קים קרדשיאן כולן רוצות את מבנה הגוף הזה. 
הגוף המושלם מאמצע שנות התשעים עד שנות ה2000= שדיים גדולים, רגליים ארוכות, בטן שטוחה, רווח בין הרגליים. רופאים פלסטיים בארה”ב מדווחים שהניתוח הפלסטי הפופולרי ביותר באותה תקופה היה שתלי סיליקון בחזה. מדובר פה בעידן מלאכיות ויקטוריה סיקרטס’, הן אמורות להיראות גם דוגמניות אבל לא שדופות, להיות בעלות חזה ונשיות. 
שנות התשעים- אידיאל היופי הוא רזון קיצוני. כולנו מכירים את סטייל ההרואין שיק עם המלכה הבלתי מעוררת קייט מוס וכל חבריה הלונדונים. 
בשנות החמישים צורת הגוף המושלמת הייתה שעון החול, עם כוכבות הוליוודיות כמו אליזבת טיילור ששימשו כאידיאל. מרלין מונרו ונשים שמפרסמות גלולות להשמנה בשביל לייצר לעצמן “קצת בשר” הם המאפיינים של התקופה. 
מבנה הגוף המושלם בשנות ה20 של המאה ה20 היה המבנה הנערי, עם חזה קטן ומותניים ישרות. באותה תקופה נשים בוחרות להסתיר את הקימורים ומתלבשות בסגנון גברי ואלגנטי. 
בין המאה ה15 למאה ה18- תקופת הרנסנס האיטלקי עליו אנחנו לומדים מיצירות אומנות מהתקופה. אידיאל היופי היה מראה מלא ומעוגל, עם בטן עגולה, ירכיים מלאות וחזה שופע. באותה תקופה המראה הרזה היה שמור לעניים ולחסרי היכולת.