מכבי חיפה עובדת על כולנו בעיניים. כמי שאוהד את הקבוצה מעל 30 שנה וכעיתונאי ספורט בעברי שמכיר גם את הפוליטיקה מאחורי הקלעים, חייבים להגיד את האמת הלא נעימה, במכבי חיפה שורר תוהו ובוהו ניהולי וכל שינוי שמנסים לעשות מקורו בחשיבה לטווח קצר. גם השינוי האחרון בדמות החלפת מנכ”ל, ציוות מנהל טכני, שינויים בשדרה הניהולית וכן הדרך שבה החליטו, בצעד מבורך, להגיד שלום לשחקנים בעייתיים במערכת, נעשה בצורה מבולגנת ולא ראויה. לכל העוזבים ובראשם בניון ועזרא, הוצע בתחילה להמשיך וכאשר סירבו – הושחר שמם. אני מאלו הטוענים שבניון לא התאים למכבי חיפה וחלקו בעזיבה הוא הגדול ביותר, אבל אם הצעתם להם להישאר אל תמכרו לנו בלוף שסילקתם אותם בשל התנהגותם, הקהל לא טיפש ואם המדיניות היא לשחרר את הבעייתי אזי תאמרו שלום גם לאלירן עטר. אל תיסתרו את עצמכם! בכל עמדה שבה מכבי חיפה שחררה שחקן- לא הוכנה עתודה מראש, הוכנו שמות ומסתבר שעבור השמות הללו חיפה היא ירוק דהוי והצבע הצהוב או האדום הוא הטרנד החדש. כך שוחררו שחקנים ולא נמצאו מחליפים ראויים. מדוע לא הוכנה עתודה לטווטחה? לסטויקוביץ? לעזרא? שחקני שוליים, דוגמת אבו עביד ומוגרבי וייתכן שלומי אזולאי מוחתמים ככוכבים. מנהל טכני עם שם גדול לא מצליח למצוא זרים מתאימים. שחקני בית שרק רוצים לברוח ולא לחזור. בעל בית שלא מוכן להיכנע לתכתיבי השוק ולפתוח כיס דמארי, אצילי, קהת- זו הצהרת כוונות. יש לנו גיבוש חברתי אנחנו לא סניף של השומר הצעיר! יש כאן ניסיון לשינוי, לרענון ולשיקום. אין כאן תוכנית פעולה מסודרת של ממש, מה שהיה או שיהיה, כולל אייל משומר בהרכב.
צילום: עמרי שטיין
קאופמן מצד שמאל | צילום עצמי