לרגל ט”ו באב הכריזו
כולנו אוהבים גורים, הם חמודים, קטנים ושובבים אבל כאשר מאמצים גור ולוקחים אותו הביתה, צריכים לקחת בחשבון שהוא יעשה דברים שגורים עושים! אתם צריכים להיות מוכנים וערוכים לכך שהגור יעשה את צרכיו מדי פעם בבית, ירצה לשחק ולהשתובב כל הזמן ואף יהרוס דברים בבית. עם זאת, ישנם מספר טיפים אשר יסייעו לכם לצלוח את תהליך האימוץ וליהנות מנוכחותו של הגור המתוק. לקראת שבוע האימוץ בתנו לחיות לחיות, שבוע האב-אהבה, רשמנו לכם מספר טיפים שיעזרו לכם להביא גור הביתה:
באיזה גיל כדאי לאמץ?
אנחנו מגדירים גור ככלב מיום לידתו ועד גיל 8 חודשים. מומלץ לא להוציא את הגור מאמו ולהפרידו מאחיו לפני גיל 8 שבועות (חודשיים). בתקופה הזו הגור מקבל מאמו חוסן נפשי ולומד ממנה שיעורים מאוד חשובים לחייו, כגון תקשורת כלבית נכונה, עיכוב נשיכה ועוד. לגור שהופרד מאמו לפני גיל חודשיים צריך לעזור ללמוד דברים ‘כלביים’ – להפגיש אותו עם גורים וכלבים בוגרים המבינים תקשורת כלבית, כדי שילמדו אותו מה שלא למד מהאם. גור שאומץ בגיל צעיר מדי יפחד להישאר לבד אך אין לפחד מהבכי והנביחות: יש לגשת אליו ולהחזיק אותו רק כשהוא רגוע ובכך לחזק התנהגות רגועה ונכונה.
גדר גורים. למה?
אחת העצות הראשונות, עוד לפני שמתחילים באילוף הכלב, היא לרכוש גדר גורים. גדר גורים נועדה לספק לגור מקום משלו ולמנוע ממנו לרכוש התנהגויות לא רצויות כמו הרס וצרכים ברחבי הבית.. את הגדר יש למקם במקום מרכזי בבית. כך יוכל הגור להיות בחברתכם ובו זמנית במקומו. מומלץ להרגיל את הגור לישון בלילה בתוך הגדר, כדי שיתרגל למקום שלו. בימים הראשונים אפשר להציבה בלילה קרוב לחדר השינה ולהרחיקה בהדרגה. כשאינכם נמצאים בבית יש להשאירו בתוך הגדר – כדי למנוע נזק לחפצים וללמד אותו להשאר בצורה רגועה במקום הבטוח שלו. על כלי המים, האוכל ומיטת השינה להיות בתוך גדר הגורים. הגדר גם מונעת מהגור ללמוד להרוס דברים בבית על ידי מניעת הגישה אליהם ומסיבה זו אנו חייבים לספק לו אלטרנטיבות: חבל נשיכה, צעצועים התנהגותיים, עצמות ועוד.
צילום: shutterstock
איך ללמד את הכלב לעשות צרכיו בחוץ?
הכלב לומד אך ורק בעת המעשה ואפילו לא דקה אחת אחרי. אם נגלה שלולית פיפי בבית ונכעס עליו, הוא לא יבין על מה אנו כועסים. חשוב להבין שגור קטן, לא רק שאינו יודע שהוא אמור להתאפק, הוא גם לא מסוגל מבחינה פיזית להתאפק שעות רבות. חינוך הכלב לצרכים צריך להיעשות עם סבלנות רבה. על פי רוב, גור יעשה צרכים אחרי אוכל או שתייה, כשהוא מתעורר משינה ואחרי פעילות של משחק. כדאי לצאת עם הגור החוצה מיד לאחר פעילויות אלו. אך כאמור, גור לא תמיד יעשה צרכיו בחוץ, לכן כדאי להחזיקו רוב הזמן בתוך גדר הגורים למלא את כל החלל בפיסות עיתון, ברגע שהגור מטיל את מימיו על העיתון, יש להחליף את העיתונים ולהשאיר את חתיכת העיתון הרטובה במקום הכי מרוחק מהמיטה, כך יתרגל לעשות צרכיו בנקודה אחת ולא בכל רחבי הבית.
ארוחות וטיולים קבועים
מהיום הראשון מומלץ להרגיל את הגור לאכול ארוחות מסודרות, כלומר, לא להשאיר לו צלחת אוכל זמינה כל הזמן. מניחים מנת האוכל בתוך תחום הגדר ומסבים את תשומת לבו של הגור אליה. להשאיר את הצלחת למשך 10 דקות ואז להרימה. אם לא אכל, בארוחה הבאה יהיה רעב ויטרוף את האוכל. יש לחזור על הרמת הצלחת בכל ארוחה – כך הגור יבין שעליו לאכול ברגע שמגישים לו את האוכל ולא לחכות. הגור ירצה לעשות את צרכיו כ-10-30 דקות לאחר הארוחה ולכן נדע להוציא אותו החוצה. כדאי להרגיל את הגור לעשות את צרכיו במקום קבוע קרוב לבית, כדי ליצור הרגל: בעת יציאה לטיול, הדבר הראשון שעושים זה צרכים ואחר כך הולכים לטייל וליהנות מהסביבה.
שחרור הגור מחוץ לגדר
כדאי להוציא את הגור החוצה כ-5-6 פעמים ביום. מומלץ לשחרר את הגור בבית או בחצר רק לאחר שעשה צרכים ובהשגחה שלנו. בבית עם ילדים, כדאי ללמד את הילדים לא להפריע לגור בזמן שהוא נמצא בתוך הגדר, כמו שלא היו רוצים שיפריעו להם. גורים שלומדים לקבל תשומת לב בזמן שהם בתוך הגדר, יתחילו עם הזמן לנבוח כדי לקבל את אותה תשומת הלב. באופן זה, הגדר תיהפך למטרד במקום להיות המקום הבטוח והרגוע.
חשיפה והרגלה לרצועה
המושגים קולר ורצועה לא מופיעים בלקסיקון הטבעי של הגור הקטן שלנו, כמובן הוא אינו יודע איך להגיב ולהתנהג בחברה האנושית שבחוץ. לכן התפקיד שלנו כהוריו וכמחנכיו הוא ללמד אותו ולהכין אותו לכל מה שקורה בחיינו כבר מיומו הראשון אצלנו בבית. יש לענוד לגור קולר מהרגע הראשון ולחבר את הקולר לרצועה. אפשר לערוך את התרגול הראשון בבית או כבר בחוץ. רוב הכלבים יגיבו ברוגע לרצועה אבל יש גם כאלה שיסרבו ללכת. במצב כזה, אפשר להחזיק חטיף ביד ולדרבן את הגור ללכת בעזרת החטיף. אפשרות נוספת היא ללכת לצד כלב בוגר, והגור יעקוב אחריו.
עד גיל 4-5 חודשים הגור נמצא בתקופה הקריטית ביותר לחייו. גורים בגיל הזה מאוד גמישים ומתרגלים לשינויים ביתר קלות מאשר בבגרותם. זהו הזמן הטוב ביותר להכיר לגור מגוון רחב של התנסות וחוויות נעימות –מגוון רחב של אנשים, פגישות עם בעלי חיים אחרים, מפגש ומשחק עם כלבים בכל הצורות והגדלים, תנועה, רחובות סואנים, תחנות אוטובוס, רכב וכדומה. רוב בעיות ההתנהגות שאנו עשויים להיתקל בהן בעתיד נובעות מחוסר חשיפה נכונה לסביבה בתקופות הקריטיות.
התמודדות עם נשיכות
חלק מתהליך הגדילה של הגור הוא החלפת השיניים משיני חלב לשיניים קבועות, ממש כמו אצל ילדים. בתקופה זו הגור ינסה לנשוך כל דבר שנקרה בדרכו. זוהי התנהגות טבעית לכלב. חשוב להבין שנשיכות הן חלק מתקופת הגורות ושמדובר בהתנהגות נורמלית. לא ניתן להכחיד לגמרי את הנשיכות בתקופת הגורות, אבל אפשר לנתב את הגור לשחק בנשיכות עם חפצים שמותר לנשוך: משחקי נשיכה וצעצועים התנהגותיים. גורים נוטים לנשוך לנו את הידיים והרגליים. תחילה יש להתעלם מהנשיכות ולא להגיב כלל ואף לשים את הידיים מאחורי הגב, אם הגור מפסיק לנשוך יש לתת לו צעצוע נשיכה כחיזוק וגם כחלופה לידיים שלנו. אם הגור עקשן ואינו מפסיק לנשוך, יש לקום מיד ולהפסיק כל אינטראקציה עם הגור. ניתן גם להשאיר את הגור בגדר הגורים עם צעצוע נשיכה או צעצוע התנהגותי לפריקת אנרגיה מנטלית. חשוב מאוד לא ליצור מצב שבו הגור נושך אותנו ובאותו רגע מקבל צעצוע, כי כך ילמד הגור שנשיכה מביאה לו צעצוע או פרס.
איך מתקשרים עם הגור?
אחד הדברים החשובים ביצירת תקשורת נכונה וקשר חזק הוא אמון. המטרה שלנו היא להגיע למצב שהכלב שלנו יסמוך עלינו ב-100 אחוז. כדי ליצור אמון עם כלב צריך להעביר לו מסר ברור- לא לבלבל אותו עם מסרים כפולים ולא להשליך עליו תסכולים וכעסים שלנו. חיזוקים הם שפה אוניברסלית שכל היצורים החיים לומדים בעזרתה. קל לחזק התנהגות טובה של כלבים באמצעות אוכל. אנו יכולים להשתמש במזון בתהליך הלמידה ומומלץ להוסיף צ’ופרים לכלבים שנרכוש בחנות חיות כדי להפוך את הפרס למשמעותי יותר. מומלץ לצ’פר את הכלב בכל פעם שהוא מתנהג באופן רצוי. ככל שיחוזק יותר, כך יבין שכדאי לו לחזור על התנהגות זו ויצמצם את ההתנהגויות הלא רצויות.
לימוד הפקודה “למקום”
הגור חייב ללמוד מגיל מוקדם את מקומו בבית, כך יהיה רגוע יותר ויבין את מקומו. את הפקודה “למקום” יש ללמד מגיל צעיר על ידי זריקת צ’ופר למקום המיועד ובו זמנית אמירת המילה “למקום” ברגע שהכלב מתקדם לעברו. אפשר גם להוביל את הכלב למקום באמצעות הצ’ופר וברגע שהוא מתמקם לתת לו את הצ’ופר ולהגיד את הפקודה. כל עוד הכלב נמצא במקום יש לצ’פר אותו ולאט לאט להגדיל את המרחק שלנו מהמקום ולשלוח את הכלב למקומו ולצ’פר. אם הכלב נכנס למקום שלו בעצמו (גם גדר) יש לצ’פר אותו ולחזור על הפקודה “למקום”. כך יבין הגור את משמעות הפקודה.
צילום: shutterstock
לימוד הפקודה “בוא”
יש לבחור מילה שתשמש לביצוע הפקודה בוא או אלי ולהשתמש בה בעקביות. את התרגול נתחיל בבית- יש לעמוד מול הכלב, להגיד את המילה הנבחרת ולתת לכלב צ’ופר. יש לחזור על פעולה זו 10-15 פעמים. בשלב מסוים תוכלו לראות שכשתגידו את המילה הכלב יסתכל עליכם ואז כמובן יש לצ’פר אותו. בשלב הבא נתחיל להתרחק מעט מהכלב (עדיין במרחק קרוב יחסית), ואז נגיד את המילה, נרוץ טיפה אחורה וברגע שהכלב מגיע יש לצ’פר אותו וללטף בהתלהבות. כך מתרחקים עוד ועוד וכשהכלב בא אלינו יש לחזק אותו. את התרגול נעצור בשיא כשהכלב חווה הצלחות רבות. לאחר מכן כדאי לחזור על התרגול בחוץ במקום יותר מעניין כדי ללמד את הכלב לבוא אלינו גם במצבים אחרים. כדאי להמשיך ולתרגל זאת בטיולים היומיומיים ולצ’פר אותו גם אם החליט לבוא אלינו מיוזמתו.