קצת עלי: מתכנתת ביום, אופה בלילה, אוכלת כל הזמן (וכותבת על זה תוך כדי).
שם הבלוג: מורקייק
גם אתם בלוגרים או משפיעני רשת? הצטרפו לWeLead >>
כמה שנים את כותבת? קרוב לשבע שנים.
מהו תחום ההתמחות של הבלוג? אפיה, בעיקר מתוקה. לפעמים אני כותבת גם פוסטים נטולי מתכון, למשל על טיולים בחו”ל או על החתונה שלי.
במה את עוסקת בנוסף על היותך בלוגרית? מתכנתת, ספציפית מפתחת אנדרואיד.
איך עלה הרעיון לפתוח בלוג? הייתי מתוסכלת במהלך הלימודים לתואר הראשון, וחשבתי בכלל להתחיל למכור עוגות מהצד. התייעצתי עם אחי וגיסתי, והם הציעו לי לפתוח בלוג. בהתחלה לא התלהבתי מהרעיון, אבל מהר מאד התמכרתי (וויתרתי על עניין מכירת העוגות בערך באותה המהירות).
ספרי על הפוסט המוצלח ביותר- מדוע לדעתך הוא הצליח כ”כ? מבחינת מתכון, אני חושבת שמדובר בסופגניות האשל של סבתא שלי – כי אין על הסופגניות האלה, וכנראה שכולם מסכימים. אמנם מדובר במתכון מוכר ופשוט שמופיע בכל רחבי האינטרנט, אבל אצלי יש תמונות הכנה של הסבתא המגניבה שלי.
פוסט נוסף שזכה לתגובות רבות הוא פוסט סיכום קורס הקונדיטוריה שלי, בו יש תיאור ארוך ומפורט, עם המון תמונות, של שנת הלימודים שלי. אני חושבת שהוא עזר ונתן מידע למי שחשב ללמוד קונדיטוריה ואפשר לכל אלו שזה בגדר חלום רחוק עבורם, להרגיש קצת כאילו הם חוו את זה בעצמם.
ספרי על אירוע מיוחד או בו יצא לך לקחת חלק בזכות הבלוג: יצא לי להיות בזמנו במספר סדנאות מגניבות לבלוגרים. חוץ מזה, לקחתי חלק במספר פרויקטים וירטואליים בהשתתפות מספר בלוגרים בהם העלינו מתכונים עבור חג מסוים או כחלק מנושא משותף. עד לפני חודשיים ניהלתי פרויקט כזה, בו כל חודש פרסמו הבלוגרים המשתתפים מתכונים המשתמשים בחומר גלם מסוים.
איזה בלוגים את אוהבת לקרוא ?
אני עוקבת אחרי מלא בלוגים: גם בארץ וגם בחו”ל. כשאני קוראת בלוג, אני נהנית מכל חווית הקריאה, לא רק המתכון, כך שאני אוהבת לקרוא בעיקר בלוגים שהכתיבה בהם מעניינת אותי. בארץ, לדעתי בין המובילים אפשר למצוא את עוגיו.נט ופיית העוגיות. באנגלית אני אוהבת לקרוא את How Sweet It Is ,Joy the Baker ,My Name Is Yeh ,The Sugar Hit, ו-Smitten Kitchen.
הבלוג דורש לא מעט חשיפה, באיזו מידה החיים הפרטיים נכנסים לחיים הציבוריים בבלוג?
מאוד – אני מספרת המון על עצמי, על בעלי (החל מהשלב שרק התחלנו לצאת ועד שהתחתנו לא מזמן), על האחיינים שלי ועל כמעט כל דבר שקורה לי. הבלוג שלי הוא בלוג אפיה, אבל חלק גדול מהתגובות שאני מקבלת (לטוב ולרע) בכלל לא קשורים למתכונים עצמם, אלא לכל המסביב. מצד שני, אני מאד ביישנית, אז אין בבלוג אף תמונת פנים שלי (אחרי גיל שש), והשם המלא שלי לא מופיע שם (אם כי רמזתי מספיק פעמים, לא קשה במיוחד לגלות).
A cupcake a day keeps the doctor away. Two cupcakes a day keep the skinny jeans away…
A photo posted by Mor (@morcake) on
מי היית שמחה לדעת שקורא את הבלוג שלך?
כולם ואף אחד. אני מאד נהנית מהבלוג ומהכתיבה, וכיף לי לדעת שקוראים אותו, אבל מאד מביך אותי לדבר עליו, אז האנשים הקרובים עלי יודעים ש”אסור” להם לקרוא (אף אחד לא עומד בזה). בקיצור, הייתי רוצה שכולם יקראו, אבל יעמידו פנים שהם לא קוראים.
איך את מקדמת את הבלוג? אני לא מקדמת בתשלום או משהו דומה: כשמתפרסם מתכון חדש, נשלח מייל למי שרשום לעדכוני מייל, ואני מעלה תמונה ולינק בדף הפייסבוק של הבלוג (לא בפרופיל האישי שלי, יש הפרדה מוחלטת). אני מעלה גם הרבה תמונות לאינסטגרם. אם מישהו מבקש מתכון לפוסט קיים, אני מצרפת לינק; אם רק הכנתי את מה שזה לא יהיה והפוסט עדיין לא התפרסם, אני עונה משהו בסגנון של “יעלה בקרוב בבלוג”.
האם תמליצי על מוצרים שלא התחברת אליהם?
רק אם ישחדו אותי במלא מוצרים שכן התחברתי אליהם. סתם, ברור שלא.
איפה היית רוצה לראות את הבלוג שלך ,עוד שנתיים נניח, מהיום?
לא יודעת, איפה שהוא היום, אולי עם תמונות קצת (הרבה) יותר טובות, אבל בעיקר שעדיין יהיה לי כיף לכתוב אותו. כל דבר אחר יהיה כבר ברמת הבונוס.
מה למדת על עצמך בתהליך פיתוח, שיווק והפצת הבלוג?
שאני בחורה די חופרת, כפי שיעיד השאלון הזה…וגם שאני גרועה בשיווק עצמי, אבל האמת היא שאת זה ידעתי עוד קודם.
האם את מרגישה שהבלוג תרם לך ברמה המקצועית?
לגמרי. קודם כל, די בזכותו הגעתי להשתתף בתחרות אפיה במסגרתה זכיתי בקורס קונדיטוריה. מעבר לזה, אני אופה כל הזמן (גם) כדי להעלות מתכונים לבלוג, וכמו בכל תחום – practice makes perfect. חוץ מזה, הבלוג החזיר אותי לעולם הכתיבה שאהבתי מאז שהייתי ילדה, ונזנח אצלי לטובת התחום הריאלי מבחינת הלימודים והעבודה היומיומית.
בנוסף, אמנם לא ממש בפן המקצועי אבל לא פחות חשוב מבחינתי, הכרתי המון אנשים וחלקם אפילו הפכו לחברים טובים דרך הבלוג, וזה עזר לי להתמודד ולהתגבר קצת על הביישנות שלי.