מה להגיד לילדים על יום הזיכרון? כל מה שאתם צריכים לדעת
חשוב לדבר עם הילדים על יום הזיכרון, זהו יום מיוחד. בגן ובבית הספר לובשים לבן, עומדים בצפירה, לוקחים חלק בטקסים מיוחדים ונחשפים לסיפורים וסרטים על חיילים שנהרגו. ילדים רגישים וקולטים סימנים לדברים שקורים, אך הם פרשנים גרועים. לכן רצוי לא להתעלם מהמחשבות שמתעוררות בילד לאור יום הזיכרון וחשוב במיוחד להסביר לילד, בהתאם לגילו, להבנתו ולרגישותו. שיחה כזאת מפחיתה חרדה.
צילום: sutterstock
ידוע כי כבר בגילאי 4-5 ילדים מגבשים לעצמם תמונה על המוות. בעקבות חשיפה למציאות הישראלית בה מוות במלחמה הוא חלק מהחיים, ולאור היכרות עם משחקי וידאו, סרטים וספרים שבהם מופיעים אירועי מלחמה ומוות. ילדים בגילאי בית ספר יסודי תופסים את הסופיות שבמוות, והם כבר מבינים שהבת לא יחזור.
מכל מקום אין סיבה להסתיר את תופעת המוות ואת מותם של חיילים במלחמת הגנה על המולדת, אלא לדבר עם הילדים על הנושא בהתאם ליכולתם הרגשית והתפיסתית.
מספר דברים שחשוב לעשות:
- עשו נורמליזציה – יום הזיכרון הוא יום עצוב שבו אנחנו זוכרים את החיילים שמתו על הקמת המדינה שלנו ושמירה על ביטחוננו וכך אנחנו מסבירים לילדינו. להסביר לילדים שלנו שאנחנו זוכרים את שמם של החיילים שכבר לא איתנו ואת חייהם דרך הסיפורים התמונות והסרטים, כך שיישארו איתנו בזיכרון לנצח.
- דיבור יכול להעלות שאלות כמו גם אני אמות בצבא? חשוב מאוד להסביר לילדים כי מעט מהחיילים נפגעים ומתים במלחמה. רוב החיילים חוזרים בריאים ושלמים למשפחותיהם. חלק מהחיילים עובדים בתפקידים מסוכנים וחלקם בתפקידים אחרים כמו מחשבים, בישול, חובשים וכדומה. לומר לילד שכשיגיע הזמן שלו להיות חייל, הוא אולי יוכל לבחור את התפקיד שיתאים לו, הכל בבוא הזמן.
- הצפירה – ליידע מראש אודות מועד הצפירה ואת משמעות הצפירה. זו איננה אזעקה המעידה על סכנה, אלא זו קריאה לכל התושבים, לעצור את מעשיהם ולהתפנות לזכור את החיילים.
- הילדים חשופים להרבה מידע דרך המחשב, הטלוויזיה, הסרטים, השיחות ועוד. חשוב לשבת עם הילד ולתווך לו את התכנים של הסרט שנבחר כמתאים לגילו ולהבנתו. ומאידך להימנע מחשיפת יתר.
מה בכל זאת עלינו להימנע:
- לא רק לילדים קשה עם המוות, גם לבוגרים המוות הוא נושא מורכב וקשה לעיכול. כדאי להיות מודע לתגובה שיום הזיכרון מעורר בהורה, ולשלוט על התגובות הרגשיות המטלטלות, כדי למנוע מלהפחיד את הילד ו”להדביק” אותו בחרדה.
- לא לחשוף את הילד למידע רב, ליותר מדי פרטים, לסרטים כואבים מדי. להקשיב לשאלות של הילד ולענות לשאלותיו בצורה כנה, עניינית ויחד עם זאת לחסוך במידע רב מדי.
- במהלך הצפירה- לילד קשה לעמוד דום להרכין את הראש ולעמוד דקות ללא ניע. לא להעיר ולא לכעוס. להניח לילד להמשיך להתנהג כילד, גם ביום הזיכרון.