“בנות קסנטיפה“ עוסק ביחסי גברים ונשים בנישואים, שנותרו כמעט כפי שהיו בתקופתם של הפילוסוף היווני סוקרטס ורעייתו קסנטיפה, שנודעה לשימצה כאישה הממררת את חיי בעלה. אותה סטיגמה שלילית מיוחסת עד היום לנשים נשואות, ומקבלת ביטוי רב בתחומי ההומור השונים- בדיחות, מערכונים וסדרות טלוויזיה- “רמזור”, למשל!
ד”ר שרה ברסלרמן, שהיא יועצת זוגית למעלה מעשרים שנה, שמעה במהלך עבודתה עם זוגות- אינספור תלונות של נשים על בני זוגן לאחר נישואים, ובעיקר לאחר לידת ילדים, ושל גברים על כך שרעיותיהם השתנו והפכו למנהלות לחוצות וכועסות בבית.
היא הגיעה למסקנה שהדבר מתרחש משום שהנישואים כיום אינם מותאמים לשינויים שחלו בחייהן של הנשים בנות ימינו, בעיקר משום שלא התרחש שינוי בחלוקה המגדרית בתפקידי גברים ונשים מחוץ לבית ובתוכו: מחד, נשים מפתחות קריירה מחוץ לבית כמו הגברים ומאידך, החברה דבקה עדיין במוסכמה לפיה עול הבית וגידול הילדים עודנו באחריותן הראשית, או כמעט הראשית של הנשים.
אם האישה “הצליחה” בנישואים, הגבר “עוזר” לה (ומציגים אותו כדוגמא מופלאה), אבל היא עדיין “מנהלת העבודה” ומתפקידה לומר לו מה לעשות ו”להפעיל” אותו- עניין המעמיד אותה במקום של בוסית, אחראית, מפקדת בתוך הבית. ואם כך- הרי אי אפשר לצפות שאישה שמוטלים עליה לחצים כפולים מאלו המוטלים על בעלה, תישאר חביבה ואוהבת כפי שהיתה לפני לידת הילדים. אולם, גם הגברים עוברים שינוי תודעתי בשנים האחרונות- והם מבקשים להיות אבות פעילים ולא רק מפרנסים. השינוי עדיין לא התרחש אצל הגברים, אם בגלל שהחלוקה הנוכחית נוחה לחלקם, אם בגלל שההבניה החברתית הנוקשה עדיין רואה את הגבר בעיקר כמפרנס, אם בגלל שלעיתים קרובות הנשים מסרבות לשחרר את עצמן מתפקיד ההורה הראשי, ואם בגלל שעולם העבודה עדיין אינו מכיר בכך שגברים רוצים וצריכים להיות אבות פעילים. כך או כך, לעיתים קרובות מדי שני המינים חשים מנוכרים ובודדים בתוך הזוגיות ואחוזי הגירושים רק הולכים ועולים!
ולמי שהכיר את השם “קסנטיפה” כשם גנאי לאישה נשואה: בספר “בנות קסנטיפה” טוענת המחברת כי נעשה לה עוול היסטורי על ידי הגברים בתקופתה, בדיוק כמו העוול הנוכחי הנעשה לנשים כיום הדורשות שוויון בזוגיות! בספר, מוצגת קסנטיפה ההיסטורית כאישה דעתנית, המביעה את דעתה בנחישות ועקשנות ומסוגלת לנהל ויכוח שווה-כוח עם בעלה סוקרטס, הפילוסוף הדגול, שהמשיך להתפלסף גם בבית- ואף הוא עצמו אמר כך לתלמידיו. סיפור יחסיהם של סוקרטס וקסנטיפה מובא בספר כדי להדגים את התהליך המתרחש במערכות יחסים רבות גם בתקופתנו אנו.
“בנות קסנטיפה” מעמת את הקורא עם שאלות יסוד בנישואים, ביניהן: חלוקת תפקידים, הורות, סקס ומריבות ומעניק כלים לשיפור הזוגיות. הספר מעלה סיפורים של זוגות שהיו בטיפול זוגי אצל המחברת, כמו גם את סיפורה הפרטי, ומספק כלים וכיוונים כיצד ניתן להתגבר על המהמורות במערכת היחסים המאתגרת הזו- הנישואים.
בקולה הגלוי והאישי מעניקה המחברת לקוראים הזדמנות נהדרת לפגוש את עצמם בתחנות המאתגרות של חיי הזוגיות.
מעדויותיהם של הנשים והגברים בספר:
הוא: היינו זוג נהדר, עם הרבה הבנה, הנאה ובעיקר סקס. איפה האישה שאיתה התחתנתי?
היא: אני מרגישה שאני אמא חד-הורית לשני תינוקות שאחד מהם הוא בן שלושים ואחת…
הוא: אשתי מצפה שאעשה בדיוק מה שאמרה לי ובאותו הרגע. אני לא הפועל שלה.
היא: אני אמורה להיות מאושרת בשלב הזה של חיי. אבל אני לא. כשאני צריכה להתמודד לבד עם הכול – ברור שאני כועסת ולא נחמדה
אודות ד”ר שרה ברסלרמן:
שרה ברסלרמן היא יועצת פרטנית, זוגית ומשפחתית, בעלת תואר דוקטור (Ph.D.) מאוניברסיטת חיפה. זכתה להכרה בעקבות המחקרים המקיפים שערכה על אודות היחסים הבעייתיים שבין החמות לכלה. ד”ר ברסלרמן עוסקת שנים רבות במחקר ובטיפול בזוגיות ובמשפחה. היא נשואה 40 שנה, אם לשלושה ומתגוררת בחיפה.