המשמעות של שעון קיץ בהקשר של שינה של ילדים ותינוקות, היא שמחשיך מאוחר יותר, כלומר השמש יורדת מאוחר יותר ושעת השינה עשויה אף היא להתאחר. השמש מפציעה מאוחר יותר – ולפיכך אולי הקימה תתאחר גם היא.
למה זה קורה?
תהליך השריית השינה בגוף שלנו הינו תהליך המורכב מאיזון של הורמונים רבים.
הורמון מוכר מאוד בהקשר לשינה הוא המלטונין. מלטונין הינו תוצר של הורמון מעורר דווקא, בשם סרוטונין. הסרוטונין גורם לנו לתחושה של עוררות, ערנות. כאשר העין שלנו קולטת רמות גבוהות של אור – מופרש הורמון הסרוטונין. כאשר קולטת העין רמות הולכות ופוחתות של אור, מועבר סיגנל למח להפוך את הסרוטונין – למלטונין! הרמות הגבוהות של המלטונין מעכבות את פעילות הסרוטונין. ולכן, שכשמחשיך אנחנו מרגישים פחות ערניים. עובדה חשובה לציון לגבי מלטונין היא שהרבה מתייחסים אליו כהורמון השינה. עובדה זו לא מדויקת! מדוע? 99% מהגנים האנושיים מצויים גם אצל חולדות למשל, ואצלן גם כן מופרש מלטונין בחושך אבל הן דווקא פעילות בלילה! וישנות במהלך היום.

צילום: shutterstock
במעבר לשעון קיץ, מחשיך מאוחר יותר ולכן תראו את תינוקכם וילדכם מראה סימני עייפות בשעה מאוחרת יותר, זאת משום שמחשיך מאוחר יותר ורמות המלטונין יעלו בעקבות כך, מאוחר יותר.
חוץ מהסרוטונין ישנם הורמונים מעוררים נוספים בגוף שלנו כגון אדרנלין, היסטמין ודופמין שנוכחותם ברמה גבוהה של אלו דווקא מעכבת את השריית השינה ומאוד חשוב לקחת גם אותם בחשבון.
אז הנה כמה טיפים ועובדות שיאפשרו לילדכם ולמשפחתכם להתכונן למעבר בקלות:
- אם למשל יש יותר זמן פעילות משותף לפני השינה ושעת השינה מעט מתאחרת – ייתכן ורמות ההורמונים המעוררים יהיו גבוהות יותר ולכן מומלץ “להוריד הילוך” מספיק זמן לפני השינה, על מנת להכין את ילדכם לשינה איכותית וטובה.
- לא בטוח שאיחור שינת הערב תהיה מתאימה לילד שלכם – וחשוב מאוד לעקוב אחר סימני העייפות שמראה גופו. ייתכן ובימים הראשונים הילד יהיה עייף עדיין לפי “השעון הקודם”, זהו בעצם השעון הפנימי שלו שעדיין לא עבר סנכרון עם “השעון החדש” – שעון הקיץ. כלומר אם מופיעים סימני העייפות הרדימו לפיהם – גם אם עדיין יש אור בחוץ!
- אם חשוב לכם להקדים את שעת ההרדמה בכניסה לשינת הלילה, תוכלו להקדים בכמה דקות (כ10-15 דקות) בכל ערב את תחילת ההרדמה. אם למשל התינוק היה רגיל לישון בשעה 19:00, כיום יופיעו סימני העייפות לקראת השעה 20:00 (בשעון הקיץ). בערב הראשון הרדימו בשעה 19:45, ערב שני 19:30 וכולי.
- לא מומלץ להקדים בבת אחת את ההרדמה- אם תנסו להרדים מבלי שהתינוק/ילד עייף תמצאו את עצמכם בהרדמה מתמשכת ומתישה, אשר עשויה מאוד לעורר ולייצר רמות גבוהות של אדרנלין שדווקא יקשו על ההרדמה ואיכות השינה בהמשך הלילה. במקום זה הקפידו לערוך הכנה טובה ורגוע לפני השינה ע”מ להקדים ולבסס שעת שינה בשעון הקיץ.
מאוד חשוב לסנכרן את השעון הביולוגי של ילדכם (וגם שלכם!) עם השעון החדש של כדור הארץ בגלל החשיבות הבריאותית שיש לכך מהשפעה שיש לסנכרון או לחוסר סנכרון על מערך ההורמונאלי בגוף ומערכת העצבים.
חשוב לזכור שהרדמה יותר מאוחרת לא בהכרח תדחה את היקיצה בבוקר. אם יתקשה להתעורר בימים הראשונים ועליכם להתחיל את היום:
- אחת הדרכים הכי קלות לעזור לילדכם להתרגל לשינוי היא לחשוף אותו לשינוי גם מבחינת הסביבה. כלומר לחשוף אותו להחשכה כשאכן השמש שוקעת ולחשוף אותו לאור כשהשמש זורחת. למשל לצאת איתו לסיבוב לקראת ההחשכה של השמש או להסתמך בבית על התאורה הטבעית מבעד לחלונות הבית ולא ע”י תאורה מלאכותית. כשמתחיל להחשיך, רמות המלטונין בגופו יעלו ותוכלו לחזור הביתה ולהתכונן לשינה.
- בבוקר כשהשמש זורחת, כדאי לפתוח את התריס בחדרו, תאורת השמש הטבעית תאפס את רמות המלטונין והוא יתעורר בתחושה ערנית.
- במידה ועדיין חשוך בשעה שאתם אמורים לצאת ולהתחיל את היום מומלץ לסנכרן את הגוף עם השקיעה ולהעיר את הילד בעדינות על ידי יצירת רעשי בית וקולות של יום על מנת שגופו יתעורר מהשינה עצמאית. תינוק/ילד שמעירים אותו מתוך שלב של שינה עמוקה עשוי לקום מרוגז ורוטן.
- התבוננו בתינוק שלכם וזהו את שלב שינת החלום – הגוף בתנועה, תנועת עפעפיים מהירה, קולות מתוך שינה (בניגוד לשינה עמוקה בה כמעט ולא יהיה תנועות או רעשים).
חשוב בהחלט לדעת כי כעת יש לנו הרבה זמן משחק ופנאי! אפשר לייצר זמן לפעילות משפחתית איכותית ומשתפת – בלי מסכים, בלי המולה אלא בבית או בגינה. לקרוא, לצייר, לדבר, לטייל. לשתף חוויות מהיום, לדובב את ילדכם ולעודד אותו לשיח על ידי דוגמה אישית של שיתוף. אם יש ילדים נוספים בבית אפשר לשלב את כולם בפעילות משותפת ולמצוא לכל אחד מקום לפי יכולותיו המוטוריות והקוגניטיביות. זהו זמן כייפי ומחבר וחשוב לנצל אותו! ייתכן ואם עד כה היה לכם זמן איכות בבוקר כעת הוא ינוצל לטובת השינה.