מכירים את התחושה שאתם קמים בבוקר ולא בטוחים איזה יום היום? מה התכנון שלי להיום? ממש כשמתעוררים בשניות הראשונות, כשאתם עוד נמתחים במיטה, פוקחים עין אחת. כשאתם צריכים להתאפס ולעבור ממצב של שינה לערות. נכון כייף לגלות שמדובר ביום חופש או ביום שמתוכנן לכם משהו שאתם נרגשים לקראתו לעומת התעוררות ליום עבודה שגרתי שאולי אין בו שום דבר מרגש עבורכם ושלמעשה כבר בתחילת היום אתם כבר מחכים לסופו? אבל זה לא חייב להיות ככה. כל יום יכול להיות יום שמח, יום מרגש, יום שיהיה לכם כייף לקום בבוקר מהמיטה. אתם לא חייבים להיות באמת בחופשה כדי להרגיש בחופש. אתם יכולים לבחור להרגיש כך, לחיות כך..
אחד הדברים החשובים שעשיתי עבור עצמי, זה להגדיר את שבעת הערכים שאני רוצה לחיות על פיהם. הערך השני ברשימה הוא ערך החופש. חופש מבחינתי = היכולת לבחור מחשבה ותגובה בכל מצב, כדרך חיים ולתפקד מתוך ידיעה ש- “אנחנו כותבים את הסרט”. בכל מצב!
כיון שאנו בעיצומו של החופש הגדול שהשנה הוא ארוך במיוחד וכמעט בלתי נפרד מחופשות החגים, בחרתי להתמקד באחת העוצמות הכי גדולות שיש לכל אחד ואחת מכם, רק שחלקנו לא מודעים לה. החופש האולטימטיבי הוא החופש שלנו לבחור. אנו מסוגלים לבחור איך להגיב לכל סיטואציה, לבחור מחשבה , מה שישפיע ישירות על כיצד נרגיש ובעצם – מה לעשות עם החיים שלנו בכל רגע נתון.
בניגוד למאמר המשורר, אדם הוא לא עץ השדה או צמח שאם נולד בונזאי וקשרו לו את השורשים יהיה קטן ואם נולד סקויה יהיה גדול. אדם יכול לבחור לזוז ממקומו – פיסית או מנטאלית. אדם יכול לשנות את הסביבה שלו, אנו יכולים לבחור בכל רגע נתון לזוז. להחליף מקום עבודה, להחליף מקום מגורים, להחליף קריירה, להחליף סביבה. להסתובב עם החברים שמקדמים אותנו, שעושים לנו טוב, להחליף מחשבה. זו תמיד הבחירה שלנו. גם האמירה “אכלו לי שתו לי” או “ככה זה בחיים” זו בחירה. זו בחירה שלך האם אתה נעלב, האם אתה כועס, האם אתה בוחר, כן בוחר, לקבל שיתייחסו אליך באופן שלא נראה לך. תזכרו. אנחנו לא יכולים לבחור בכל רגע נתון את האירוע, אבל אנחנו יכולים לבחור איך להתייחס אליו.
גם לי היה חופש בחירה, לאחר שני האירועים הבריאותיים שהיו לי, שבעקבותיהם כרתו לי שליש ריאה.
במימד הפיסי, כמובן, לא הייתה לי בחירה. הפיסיות שלי נפגמה. אבל במימד ההוויה שלי, הייתה לי בחירה: יכולתי לבחור ברחמים עצמיים, בתגובה פאסיבית ולבקש פיצוי מביטוח לאומי. אופציה אחרת הייתה לבחור לראות את האירועים האלו כמתנה, כיום אני מבין שזו מתנה, אלוהים יודע היכן הייתי מסתובב היום , מה הייתי חושב ומרגיש ובעיקר – מה היו התוצאות שלי בחיים אילו לא קרה המקרה. אני עשיתי בחירה – למנף את הקושי להצלחה. הבחירה הזו, שנעשתה קודם כל במימד המחשבה, יצרה אצלי מציאות אחרת לגמרי.
מערכת ההפעלה, זוכרים? מחשבה – יוצרת רגש – יוצר פעולה – יוצרת תוצאה. רוב האנשים חושבים על חופש במימד הפעולה. “אל תלך לשם”, “אל תעשה ככה”, “תעשה את זה ואת זה”, אבל לחופש יש עוד מימד. חופש במימד המחשבה. החופש האנושי האחרון והוא החזק – החופש לבחור מחשבות.
צילום שחר עזרן
בטח שמעתם על ויקטור פרנקל, אבי הלוגותרפיה, רופא נוירולוג ופסיכולוג יהודי שחי בוינה בתקופת מלחמת העולם השנייה והיה אסיר במשך 3 שנים במחנה הריכוז אושוויץ. כל משפחתו למעט אחותו נספו בשואה. תקופת השבי השפיעה ועיצבה את דעותיו וספרו שפורסם לאחר המלחמה “האדם מחפש משמעות” הפך לאחד מרבי המכר הגדולים בכל הזמנים. בספרו מדבר פראנקל על כך שהנאצים לקחו מהאסירים הכל: את הרכוש, את הכבוד, הרעיבו, השפילו, עינו. הנאצים שלטו בגופם. אבל דבר אחד לא יכלו לקחת מהאדם: את חופש הבחירה. הם לא יכלו לשלוט בנפשו של האדם. אסיר ציון לשעבר נתן שרנסקי הרחיק לכת עם רעיון זה ואף הקניט את השופט שדן אותו ל-8 שנות מאסר בסיביר על התנגדות לשלטון. לאחר קבלת גזר הדין הוא הטיח בשופט – אתה אדוני השופט חושב שהנך חופשי! אתה חושב כך כיוון שלאחר שייגמר המשפט תלך לביתך ואילו אני אהיה המשועבד, כיוון שאלך לכלא לזמן רב.
אך דע לך שמבין שנינו, אני הוא הבן חורין האמיתי! אמנם גופי יהיה משועבד, אבל רוחי, היא תישאר חופשית. ואתה, גופך אמנם משוחרר, אבל אינך חופשי להכריע לפי אמונתך. רוחך משועבדת וזה חמור פי כמה. פראנקל מסביר שהאדם גם במצבי קיצון יכול לבחור ובעצם מרגיש חופשי. יכול לבחור לדמיין שהוא במקום אחר, יכול לבחור לאהוב, יכול להתאהב, יכול לחפש משמעות. פראנקל סבור היה כי הדחף החזק ביותר של האדם הוא השאיפה למשמעות וזהו גם סוד האושר שלו.
אני הסתובבתי שנים בעולם עם תודעת עבד. הייתי עבד לפרדיגמה שככה זה החיים, שבחיים צריך ללכת לעבודה, פשוט חייבים כדי להתפרנס, שבגיל 30 + מגדלים סנטר כפול וכרס קטנה. שנים הייתי עבד לפרדיגמה שאני לא יכול לבחור את החיים שלי. ואכן הסתובבתי בעולם בלי לבחור את משמעות החיים שלי, את הייעוד שלי, והייתי מתוסכל. אבל ברגע שבחרתי את הייעוד שלי – זה היה בלתי הפיך, במובן הטוב של המילה.
בפעילויות שלי בארגונים אני פוגש מנכ”לים שמשועבדים למחשבה שהם לא יכולים לחיות בגוף בריא וחזק, שאין מצב שהם מנהלים אורח חיים פעיל ובריא. אבל החיים משתנים בהחלטה של רגע. החיים שלי השתנו בהחלטות של שנייה: בהחלטה איך להתייחס למצב הבריאותי אליו נקלעתי, בהחלטה של שנייה אחת להירשם לתחרות איש הברזל ועוד.
אחרי שינוי המחשבה תוך זמן קצר אדם הופך לבעל שליטה על החיים שלו.
חופש הבחירה אם כן, הוא החופש האולטימטיבי. איך יודעים לבחור נכון? מה היא בכלל בחירה נכונה? אל תשאלו מה נכון או לא, אל תשאלו האם זה חיובי או שלילי אלא – האם זה מקדם? כדי לדעת, תשאלו את עצמכם – האם זה מקדם אתכם? האם בחירה מסוימת שאתם עושים – בדרך פעולה, ולא חשוב מכך – מחשבה, תביא סיפוק ואושר לכם ולסובבים אתכם?
בכל רגע נתון, כדאי להיות ערים אם הבחירות שלנו מקדמות אותנו או לא.
מקדמות לאן, אתם שואלים? להשגת היעדים והמטרות שאתם חפצים בהם, שאתם שואפים אליהם, תחת אמות המוסר והערכים שלכם. מקדמות אל עבר היותכם האדם שאתם רוצים להיות. האבא, האמא, האח, או בן הזוג שאתם שואפים להיות. לכל אחד יש יעדים שהוא מכיר, שכבר עשה בחיים (למשל להרוויח החודש משכורת כפי שהרוויח גם בחודש הקודם). אלו יעדים מסוג A, הכי בסיסיים שאתם יודעים שאתם יכולים להשיג. ישנם גם יעדים שאתם חושבים שאתם יכולים להשיג (למשל תואר אקדמי) למה? כי אתם יודעים מה צריך לעשות כדי להשיג זאת. אלו יעדים מסוג B. אולם ישנם יעדים מרגשים יותר, שהם גם מפחידים, יעדים מסוג C. אלו יעדים שמעולם לא השגתם וגם אין לכם מושג איך להשיג אותם. למשל, להשתתף במרתון לראשונה בחייכם או לפתוח עסק עצמאי למי שהוא שכיר, למצוא בן זוג אחרי עשור ללא זוגיות – אלו הם יעדים שיש לכם תשוקה רבה להשיג אותם.
פרנקל דיבר על המשמעות שאדם צריך בחיים. אני מחדד: אדם צריך לדעת מה הם היעדים שלו, מה הוא רוצה. רוב האנשים יודעים מה הם לא רוצים. הם יכולים לשרטט בדיוק איזו עבודה הם לא רוצים, איך הם לא רוצים שהילדים שלהם ידברו אליהם ואיזו זוגיות הם לא מאחלים לעצמם. רוב האנשים לא מגדירים לעצמם לעולם מה הם *כן* רוצים, ונחשו מה? הם לעולם לא יקבלו מה שהם רוצים. אני מציע לכם לא להתעסק במה לא. תחליטו מה כן. ובעיקר נסו להגדיר יעדים מסוג C. לפחות יעד אחד כזה. אני ממליץ על יעד מסוג C בכל אחד מתחומי החיים: יעד אישי, זוגי/משפחתי ובתחום הקריירה. תחשבו על זה בחופשה הקרובה. מהם היעדים שמעוררים בכם תשוקה בלתי מתפשרת, שאתם לא יודעים איך להשיג אותם, מפחדים שלא תצליחו. תבחרו להגשים את היעדים הללו, להכין תוכנית פעולה איך להשיג אותם ותרגישו כל יום שאתם בחופש. שאתם בוחרים לחיות את החיים שאתם רוצים. שאתם חיים מלאי משמעות ושכייף לכם לקום בבוקר. כל בוקר.
“אדם הוא סיפור הצלחה אם הוא, קם בבוקר והולך לישון בלילה, ובין קימה לשינה עושה את מה שהוא רוצה לעשות.” (בוב דילן)
מאחל לכם חופש גדול תרתי משמע,
תחיו בעוצמה,
אלון אולמן