מהי בכלל אהבה? במי אנחנו בוחרים להתאהב? ולמה אחרי ירח דבש של שלושה חודשים או שנים, נראה כאילו התחתנו עם העתק של ההורים שלנו? המחשבה שאנחנו מתאהבים בבן הזוג כי הוא חכם ומצליח, אסרטיבי או סקסי אינה הסיבה האמיתית להתאהבות… בן או בת הזוג נבחרו אך ורק כי מוח הזוחלים לא הבדיל בינו/ה לבין ההורים שלנו… נשמע רדיקלי? מבאס משהו?
קצת על הרגש המתוק הזה שנקרא התאהבות
כדי להבין מה בעצם קורה ברגע המדהים הזה של פרפרים בבטן וכיצד התאהבות מתרחשת, צאו איתי למסע קליל בנבכי המוח האנושי. ישנם שני חלקים הרלוונטיים לעניינו:
מוח הזוחלים: החלק הפרימיטיבי ביותר במוחנו. כל הזוחלים חולקים חלק זה במוח האחראי על רבייה, הגנה ופעילויות בסיסיות כמו נשימה, אכילה ושינה. מוח הזוחלים (מוכר גם כ”מוח הלטאה”) ממוקם בגזע המוח וקובע את תגובתנו האוטומטיות. לעומתו המוח המודע, הנמצא בקליפת המוח, אחראי על התודעה המפותחת ותפקודי החשיבה המתקדמים.
חשוב להבין כי מוח הזוחלים יודע למיין אינפורמציה בצורה גסה מאד. הוא לא יודע להבחין בין שכן-חבר קרוב-דודה או אמא. כל שהוא יודע להבדיל ולהתכונן לקראת סכנה-משיכה-תקיפה וכדו’. כך יתכן מצב בו נראה אדם מסוים שמזכיר למוח הזוחלים את הגננת הנוראית מגן חובה, ולכן ישר ישדר סימני התראה. או הפוך, אישה מסוימת תזכיר לנו את אמא, ומיד תייצר אצלנו הפרשה של בטחון ומשיכה.
פרט נוסף שחשוב לדעת לגבי מוח הזוחלים: אין לו תחושת זמן
כל מה שארע בעבר- נצרב ונשאר בתוכו, מבחינתו המידע חי ומתקיים עד לרגע זה והוא ישאף לחזור ולשחזר את אותן תחושות ורטטים שהוא מכיר מילדותו.
רוצים גם להיות WeLead?? לחצו כאן
איך כל המידע הזה קשור לזוגיות ואהבה? מהו סוד ההתאהבות?
ד”ר הרוויל הנדריקס (לבסוף מוצאים אהבה. שיטת האימאגו ועוד…) מוכיח בגישתו כיצד הבחירה שלנו בבני זוגנו נובעת לחלוטין ממוח הזוחלים.
אנחנו יכולים להימצא במרחב מסוים עם אנשים רבים, עשרות ואולי אף מאות. יחד עם זאת לא נתאהב בכל אחד, אף רחוק מכך. אנחנו לכאורה מאד “בררניים” כשמדובר בהתאהבות. במקרה הטוב המוח שלנו יתביית על אדם אחד בתוך כל המולת האנשים ויחוש רגש של כמיהה להתקרב ולהכיר אותו. אכן בררנים, אך למשהו מאד מסוים: לא לבחור הכי חכם, ולא לבחורה הכי מעניינת, אנחנו מתאהבים באדם שיש לו מערכת תכונות חיוביות ושליליות הזהות (או דומות ביותר) לתכונות ההורים שלנו!
כן. כן. כאשר יגורנו – בא… אנחנו נשבעים לא להתחתן עם ארכיטיפ ההורים שלנו, מחפשים נואשות אחר ההפך הגמור… אך ללא הצלחה. מאחר ומוח הזוחלים לא יודע לעשות הפרדה בין אז לעכשיו, בין “בן הזוג” לבין ההורה, הוא תר אחר נוסחה מתמטית מדויקת כדי לברוא מחדש את הילדות המוכרת. במילים אחרות, אם חשבתם שהתאהבתם בבן זוגכם כי הוא חכם ומצליח, או תהיתם אם בת הזוג שלכם נבחרה בשל עיניה המחייכות או אופייה הנעים, טעיתם!! בן או בת הזוג שלכם נבחרו כי מוח הזוחלים שלכם לא הבדיל בינו/ה לבין ההורים שלכם… הוא חיפש בקפידה “מישהו לרוץ איתו” ולשחזר באמצעותו את ההיסטוריה, כדי שתוכלו לרפא את פצעי הילדות.
לרפא את פצעי הילדות
החיפוש אחר זוגיות משקף כמיהה ילדית של התודעה להביא ריפוי לעצמה, כלומר, לשחזר את פצעי הילדות בניסיון לרפא אותם. המוח מתקבע ו”מתאהב” במקום המדויק בו הוא מוצא פוטנציאל לריפוי. ילדה שגדלה בבית קר בו “חום” זה רק שם של מחלה, הגיוני היה להניח שתימשך לגבר חם, עוטף ומחבק שיעניק לה את כל מה שלא קיבלה, אך בפועל, גבר כזה יידחה אותה, היא תראה בו “חלש אופי” ומחזר אובססיבי. כנ”ל לגבי ילד שגדל בבית עם אמא שתלטנית, על אף שההיגיון אומר שאת אהובת לבו ירצה רכה ונשית, במציאות ,תת המודע שלו יימשך לאשה חזקה ורודנית , לפחות כמו אמא.
תת המדע שואף תמיד לשחזר לעצמו את חווית הילדות המקורית, לייצר מצע דומה ככל הניתן לזה שהוא מכיר, ודווקא ממנו לקבל את הריפוי. אנחנו ניגשים אל הזוגיות מתוך הנחה לא מודעת שבני זוגנו יפצו אותנו על העוולות והקיפוח שחשנו בילדותנו. וכאן מתחילה הבעיה.
קצת על המכניקה של האהבה
בתחילת הקשר, כאשר אנחנו בשלב ההתאהבות הראשונית, הגוף מפריש הורמונים המעניקים תחושת אופוריה וכימיקלים המגבירים את הדופק ואת המרץ ומעניקים תחושה של התרוממות רוח. בשלב זה הזוג המאוהב רוצה לבלות כל שניה פנויה יחדיו, חורז שירים ומשקיע את מיטב מרצו בכרטיסי ברכה קיטשיים מעוטרים לבבות אדומים. אלא שאחרי זמן מה, ההורמונים שוכחים וההתלהבות מתפוגגת, מלחמות ומאבקים מתחילים לצוף ונראה כי האסטרטגיה והחיפוש אחר אהבה – עלו בתוהו. אנחנו מתמלאים בתחושת כישלון ומתחילים לתהות שמא “זה לא זה”. בשלב זה הזוגיות הופכת לסיר לחץ אימתני, כל אחד מצדו מנסה “לאלץ” את בן הזוג לנהוג ולמלא את מבוקשו, משחקי כוחות, שליטה ועוד. האהבה מתחלפת בכאב אחד גדול, אנחנו מונעים מבני זוגנו אהבה, הנאה ואפילו סקס, בכוונה תחילה, בתקווה שאולי זה יגרור אותם לשינוי. אבל בפועל אנחנו רק טובעים בלופ שירחיק אותנו עוד ועוד מהריפוי המיוחל.
אז מה בכל זאת הפתרון?
זוגיות מודעת עפ”י המטא פסיכולוגיה – מייצגת זוגיות על בסיס ההבנה כי בן או בת הזוג אינם אלא שיקוף מוחלט של ה”אני”. אנחנו מבינים כי לא ניתן לצפות להזנה חיצונית למשהו שלא קיים בתוכנו. אין לנו מה לחפש אהבה “בחוץ”, גם לא אצל בן או בת זוגנו. אהבה מתחילה בתוכנו. אהבה – מקורה באהבה עצמית. אף אחד לא יוכל להטעין אותנו באישורים או קבלה, אם לא נאשר ונקבל תחילה את עצמנו.
אהבת אמת, לתפישתנו, מקורה בהתאחדות שלנו עם עצמנו. שום סיר ושום מכסה, שום “חצי אחר” שלנו, לא משנה כמה קרוב או אהוב לנו, לא יוכל לספק את תחושת האחדות כמו שנוכל לחוש באיחוד עם עצמנו. ככל שנלמד לאהוב ולקבל את עצמנו, על מכלול פגמינו וחסרונותינו – נוכל לאהוב את האחר, ולזכות לאהבה כהשתקפות, כמו מחזיר אור.
וונלטיין שמח ומלא אהבה לעצמכם. ולכל ההשתקפויות היפות שלכם.
אהבת אמת, פריידי.