A password will be e-mailed to you.

חנוכה בלי חנוכה: על משבר הדיור בישראל

מאת: איתן אפוד | 21 בדצמבר 2016

אז מה הקשר בין חנוכה לבין משבר הדיור – טור דעה

חג חנוכה אשר עומד בפתחנו בא לציין את חנוכת בית המקדש ואת ניצחון החשמונאים במרד נגד היוונים. דצמבר 2016 בפתח שנת 2017, פחות ופחות חנוכת דירות, יותר ויותר אנשים חנוקים.

ענף הנדל”ן עבר השנה שינויים. בעוד קברניט המדינה, הפוליטיקאים, מכנים את הצעדים שננקטו כ”מהפכה”, הרי שלא מדובר בשינוי היסטורי שיש בו כדי להשפיע מן היסוד על ערכי החברה או תפיסות הנדל”ן והבנייה בה, אלא לכל היותר נקיטת צעדים שיש בהם כדי להשפיע באופן נקודתי בעיקר לרעה על החברה הישראלית כאן ועכשיו במקרה הטוב.

כך לדוגמא, אישה צעירה בראשית שנות השלושים לחייה. עובדת במשרה מלאה, לפעמים גם 10-11 שעות ביום, תואר ראשון, משלמת מסים, שרתה בצבא, פה ושם גם נקראת לשירות מילואים. בעוד שרוב חברותיה נשואות, עם ילדים ורכשו דירה, לגברת חנוקה אין אור בחנוכה והיא לא תוכל לרכוש דירה בסיוע ממשלתי, שכן תכנית “מחיר למשתכן” מדירה אותה ממעגל הזכאים. כשלגברת חנוקה ימלאו 35 שנים רק אז תוכל להשתלב בהגרלות.

וזו כמובן רק דוגמא. יחידים (רווקים, גרושים ואלמנים) בני פחות מ- 35, משפרי דיור ומשקיעים, שלושת קבוצות אלו הן אינן זכאיות להטבה ממשלתית. בלהט “המהפכה”, שנת 2016 שמסתיימת עלינו לטובה, טמנה בחובה גם הדרתם של מאות אלפי אזרחים מלהשתתף בתכנית ממשלתית.

צילום: shutterstock

צילום: shutterstock

מחירי הדיור ברחבי הארץ נוסקים, בין שמדובר בדירות חדשות, דירות יד שנייה ובוודאי מחירי השכירויות ומן הצד השני, פרויקטי התחדשות עירונית בדמות פינוי-בינוי, הריסת שכונות שלמות והקמתן של אלפי יחידות דיור. הם תקועים בועדות השונות, אינם מקבלים משנה חשיבות ומי שמשלם את המחיר זו גברת חנוקה.

מצדו השני של המתרס, חברות קבלניות, גדולות כקטנות, פושטות רגל , מצויות בקשיים כלכליים שלא לדבר על טיב העבודות וחומרי הגמר שיורד , למרות שמדובר ב”פרויקטים חדשים”. בעל הבית כנראה השתגע ולא לתכנית הזו פיללנו.

ומה נאחל לשנה האזרחית החדשה?

למרות הציונות והעבודה העברית, אנו נאלצים להסתמך ולבנות על כח עבודה זר שישתלב בשוק הבנייה ויוציא אל הפועל פרויקטים שתקועים זה זמן רב. עוד נאחל שהממשלה תשנה את תכנית “מחיר למשתכן”, בכלל זה תאפשר לכלל האוכלוסייה לגשת למכרזים על ידי תמהיל משולב של הקצאת דירות לקבוצות השונות. בדרך זו גם הבנקים יאפשרו לאזרחים ליטול משכנתאות באופן הגיוני ובסיכונים סבירים ולא ישלחו בזה אחר זה את זוכי המכרזים לביתם (ליתר דיוק, ל”לא ביתם”). מי ייתן והתחדשות עירונית תעמוד בראש סדרי העדיפויות ותכניות פינוי-בינוי תקבלנה מעמד רם בוועדות התכנון והבניה ובקרב כלל הרגולטורים, ולמעשה יבינו שמדובר בתפיסה חברתית ולא רק יזמות כלכלית. נאחל ששנה הבאה- תחנוך את דירתה החדשה.